בשבוע האחרון קראתי שלושה ספרים שגיבורותיהם נערות צעירות ומדהימות, כל אחת בדרכה שלה, שניסו להבין את משמעות החיים. מניחה שזה לא מקרי שבחרתי דווקא אותם. לפתע חשבתי על כך שמעולם לא המלצתי לקוראיי על ספרים, ובעצם מדוע? הרי גמעתי בשנים האחרונות אי אלו ספרים נהדרים (בדרך כלל בקצב של 1-2 בשבוע), שהטביעו בי חותם לא פחות מבתי הקפה, המסעדות או החנויות ברובע. אז שאני אפקיר ככה את קוראיי? או – שאתן לכם להמשיך בחיים מבלי לקרוא אותם?

כשהתחלתי לחשוב, נתקלתי בעשרות ספרים שאהבתי. חושבת שכדאי להתמקד, ולכן הנה כמה המלצות, מהתקופה האחרונה יחסית, שבהם נשים מיוחדות, שאוהבות לאהוב. אל תוותרו עליהם – לא בגלל זמן, לא בשל עצלנות ובטח לא בשל הנושאים הקשים… ספר טוב שנכנס ללב, נשאר שם.

• ביום שהמוסיקה מתה – אופיר טושה גפלה. כל ספר שנכתב תחת ידו המופלאה של מר גפלה הוא יצירת פאר, ובטח שאני לא הראשונה להפליג בשבחו של עולם הסוף הגאוני, אבל דווקא הספר הזה הצליח להיכנס לי ללב, ולהזדהות כל כך עמוקה, ולא רק בגלל המוסיקה המדויקת שליוותה את נעוריי ומוזכרת שוב ושוב בספר. עד שקראתי אותו חשבתי שאני היחידה שכל אדם, כל מקום, כל רגש, כל סיפור, אצלה קשור לשיר…
• פרש הברונזה – פאולינה סיימונס. האמת? הפתעתי אפילו את עצמי עם הסאגה הרומנטית הזו שהצליחה להיכנס לי לחלומות. במשך ארבעה ימים לא נשמתי נשימה אחת ללא נוכחותם של טטיאנה ואלכסנדר. לא הספר הכי מבריק שקראתי, אבל כל כך סוחף שאי אפשר להתנתק. מומלץ לא לעשות את הטעות ולקרוא את ספרי ההמשך (אני לא הצלחתי להתאפק). ואגב, בעיני לאלכסנדר גוונים מעניינים הרבה יותר מאשר לכריסטיאן גריי, בכל התחומים.
• ג'ולייט – אן פורטייר. הרומן המושלם. קצת אמריקאי, אבל כיוון שמתרחש רובו באיטליה, ומשולב בהרבה שייקספיר – זה זניח. ספר מושלם לחופשה הבאה.
• האורות בבתים של אחרים – קיארה גמברלה. ספר מיוחד, שונה ושנון, על ילדה שמחפשת את אביה, תוך כניסה ויציאה מחייהם ובתיהם של אנשים אחרים. כולנו נמצאים שם, במידה זו או אחרת, והספר הזה מצליח לקחת אותנו למקומות מעניינים בחיים שלנו.
• אבנים מן הנהר – אורסולה הגי . סיפור על גמדה קטנה עם לב גדול, בתקופת מלחמת העולם השנייה בגרמניה, שגורמת לנו לראות את המלחמה, את האנשים, ואת החיים בצורה אחרת לגמרי. קשה, אבל משתלם.
• זיכרונותיה של נערה מחונכת – סימון דה בובואר. הכרך הראשון של האוטוביוגרפיה, שלא ניתן להניחו מן היד, מסביר איך הפכה למי שהפכה, האישה המדהימה והמיוחדת הזו.
• אשמת הכוכבים – ג'ון גרין. לא מצליחה לכתוב עליו ללא אנחות כאב. נכנס ללב, מסובב אותו לכל כיוון, ונשאר שם. רכשו בצמוד לכמה חבילות טישו. ואל תוותרו.