מזה זמן רב שאני רוחשת חיבה לעם הרוסי, שרק גדלה עם השנים. נכון, הרוסים אותם אני פוגשת הם מיוחדים במינם, והם המשפיעים על דעתי, אבל מי אני שאתן לעובדות לבלבל אותי, בעיקר בכל הקשור לדעה חיובית. אנשי הרוח הרוסים שפגשתי, בעיקר תוך עיסוק במוזיקה, פתחו בפני עולם מיוחד ועשיר והביאו אותי לכדי אהבות אמיתיות ורגשות עמוקים. הם גם אפשרו לי את החיבה האינטואיטיבית הזו.

כשהגענו לחופשה השנתית, למלון מקסים לחופה של קפריסין, היה זה רק טבעי שרובו הגדול של המלון יאוכלס ברוסים. אילו בת דודתי לא הייתה מפנה את תשומת לבי שכנראה "זימנתי" את זה, לא הייתי חושבת על כך. הרגשתי נינוחה ומאושרת, עם הישראליות שלי, שאין לטעות בה, בין הבלונד הרוסי החינני שאופף אותי כאן, בין הנשיות הכל כך מובהקת של הבחורות הרוסיות.

אחד הדברים ששמתי לב אליו בשנים האחרונות, בישראל, הוא חוסר הנשיות של חלק גדול מהנשים. אני יודעת שיהיו כאלו שיתרעמו, ישאלו ויזעמו, אבל אני בטוחה שהן יהיו כמעט רק נשים, וימצאו לכך אלפי הסברים, תירוצים וצידוקים. אני גם יודעת שזו הכללה נוראית, אבל הנשים בארץ כל כך יפות, ואני תוהה איך הן היו נראות עם טאצ' יותר נשי, עם יותר דגש על הגוף שלהן, עם תשומת לב לצד הרך. כן, אני יודעת שמזג האוויר אצלנו בלתי נסבל (בסיביר הוא לעומת זאת ממש מיטיב עם השיק, אני בטוחה), שהמציאות הביטחונית גורמת לחספוס יתר (לעומת ימי סטאלין העליזים, בו הביטחון האישי היה מובטח), שהצבא מנסה (בהצלחה או לא, זו שאלה לבלוג שלם) לשלב בחורות בתפקידי לוחמות, מה שבטח לא משאיר מקום לנשיות, ושאגרסיביות (גברית וגם נשית) היא אחד מסימני ההיכר (הממש לא מקובלים עלי, אצל שני המינים) שלנו.

אז כאן, בקפריסין, החלטתי לנצל את ההזדמנות כדי לבחון מה יש להן שאין לנו, וההפך, כדי לנסות ולהבין ולו קמצוץ מהחידה שמעסיקה אותי כבר כמה שנים. כל שנדרש לי הוא זוג עיניים, יכולת התבוננות ושפע של פנאי. הצטיידתי באלו ויצאתי לבדוק את השיק הרוסי.

הפריט הראשון שעליו אין כאן עוררין – שמלות, שמלות ועוד קצת שמלות. במהלך החופשה לא ראיתי אף שיקית עם מכנסיים. הישראליות, לעומת זאת, נצפו עם מכנסיים בכל גזרה ואורך, לרבות מכנסונים קצרצרים במיוחד. הקשר בין עובי הרגליים ואורך המכנסיים מקרי בהחלט. השמלות הרוסיות, בין אם הן לטעמי או לא, היו מרשימות למדי. שלל גזרות, אורכים, צבעים ובדים נצפו. כולן  נשיות מאוד, רובן מחמיאות לגוף. גם על חוף הים, או על שפת הבריכה, בגדי החוף האווריריים שלטו. בחנות במלון, אגב, מצאתי חולצת חוף מהממת ב 749 יורו (בלבד). אם יש אוליגרכים שקוראים את הבלוג שלי, ורוצים לפנק אותי, זו ההזדמנות שלכם. גם סנדלי הפלסטיק של בלמין ב 249 יורו יתקבלו בברכה, במידה 38, כך שאין צורך לריב מי מכם ירכוש את הפריט המיוחל.

ולענייננו – הנעליים שהותאמו לשמלות (ואין סיכוי שהן לא יתאימו, אגב, גם לתיק) משפריצות נשיות – עקבי סטילטו, פלטפורמות ואפילו סנדלים שטוחים, אבל רוויי שיק, ועושים חסד עם הפדיקור המושקע. גם באזור הרטוב (בים או בבריכות) נצפו כמה כפכפים מפונפנים במיוחד, עם קישוטי נצנצים, פרחים או פפיונים. זה לא בדיוק הטעם שלי, אבל זה נשי. הפעם אני נאלצת לציין את הצרפתיות שאני עוקבת אחריהן כבר כמה חופשות (קלאב מד אוהב אותן. והאמת? גם אני), ומוכיחות לכל העולם, שאפשר להיראות הכי שיקית בעולם גם על שפת הבריכה. ולא, בנות, כפכפי הוואייאנס אינן נחשבות לפריט סקסי או מושקע במיוחד.

יש לי כמה מסקנות, שלדעתי ממש קל לאמץ, אפילו במציאות הקשה של ישראל. ראשית – התאמת סגנון לבוש לגוף, ללא קשר לאופנה או טרנד, היא חיונית. שמלה שחורה קלאסית, בגזרה שהולמת את הגוף הספציפי שלך, לעולם תיראה יפה יותר מטרנד חולף של מכנסי הרמון לסוגיו, וגם הרבה יותר נשית, בינינו. לא עוד ג'ינס קצרצרים לכל בחורה, כפכפי אצבע כנעל האולטימטיבית או גופיות סבא בשלל צבעים כלבוש הבריכה המועדף. תשקיעו קצת (בסוף העונה, ראיתי ב H&M בגדי חוף לא רעים בכלל ב 29.90 ₪), ותדאגו להיראות נשיות גם שם. שנית – סוף מראה במחשבה תחילה. דקת מחשבה והעגילים יותאמו לתיק, שתואם את הנעליים. מבטיחה כי הלוק שלך כבר ישודרג. דבר אחרון (לפוסט זה) – תסרוקות. גם כאן ניכרת מחשבה והשקעה. לא ראיתי ולו אישה אחת שעיצוב השיער שלה נעשה ברישול (ואם כן, הוא מכוון בדיוק רב). תספורות, תסרוקות, איסוף שיער והרבה מאוד בלונד. תאהבו או לא, זה מה שיש כאן סביב הבריכה, ומשתלב נהדר עם שמלות הערב שלא מביישות אף חתונה בישראל. יש עוד עניינים, כמו הליכה, טיפוח וסגנון דיבור, אבל הפוסט צר מלהכיל את כולם. את שאר המסקנות אני משאירה להמשך התצפיות (מבטיחה לא להזניח את המחקר שלקחתי על עצמי), בארץ ובחו"ל.

אני חושבת שלהיראות נשית, זה לתת לעצמך כבוד אמיתי. את אישה, ואם את גאה בכך, כמוני, אין סיבה שלא תתני לעולם לראות…