מיינסטרים. מילה המפחידה את חלקנו ומרגיעה אחרים. תחנות רדיו שלמות בנויות על טעם הרוב.

מוזס מנסה למצוא חן, וגם מצליחה. לשם כך היא מצאה מתכון מנצח – קליעה לטעם של כולם, אפילו של קצוות המיינסטרים.

חובבי הבשר יכולים לבחור מבין ההמבורגרים השונים. לצמחונים רקחו המבורגר צמחוני עשוי טופו ועדשים (נחמד, אם כי מעט יבש). הילדים נהנים מארוחות ילדים של שניצל ופירה או המבורגר וצ'יפס מחייך. חובבי פירות הים עשויים לנשנש קלמרי מטוגן כפתיח.

לאחרונה נוסף פן חדש למסעדה- תפריט בריאות, שופע מלל ואף רצון טוב. בתפריט סלטים מעניינים יותר או פחות, תערובת אורז פרא (מנה פשוטה וטעימה) ועוד מיני מחוות. הלחמניות עשויות קמח מלא. אין ספק שהם משתדלים.

ברקע מוזיקה ישראלית – הכי מיינסטרים בעולם – התקווה 6, שלמה ארצי, מירי מסיקה. ממש לא כוס התה שלי.

המסעדה מעוצבת באותו האופן – נעים, אך ללא כל ייחוד – אמריקאי. גדול. מעט רועש. חשוך.

המלצרים חביבים, על גבול הסחבקיות. כל מנה מוגשת לשולחן לחוד ומיד שואלים למי היא מיועדת, והסועדים נאלצים לשתף פעולה – להכריז בקול של מי המנה, להעביר לרעב התורן, לקחת לבד את הסכום. אני מיד חושבת על מה שהכי מפריע לי בגלגלצ – אפילו עוד יותר מטחינת שירים עד המאסתם הבטוחה – הקריינים. ההתחנחנות, הרישול בדיבור, הפוזה, הלחישות והנשימות הלא מקצועיות, שלא לדבר על רישול בידע המוזיקלי.

הילדים מרוצים במוזס. האוכל טעים להם. יש להם במה להתעסק- ציורים, מדבקות, קעקועים ופעילויות. ילדים עסוקים? מתכון מצוין להורים מרוצים. חכם. מקורי? לא ממש.

בעודי יושבת שם רציתי לחוש לרגע משב רוח מתפרץ שיפרע את שערי, להרגיש בטעם רענן, נניח איזו פיסת ג'ינג'ר חצופה בסלט, לשמוע איזה שיר שיעלה בי חיוך, אפילו אם הוא מדבר על כולנו, בני האדם. כזה שמתפוצץ מרגש, תשוקה, כשרון. אבל זה לא יקרה פה.

גלגלצ כבר מזמן הוכיחו שמיינסטרים מוכר. מוזס פשוט ממשיכים את הקו. את השיר אשמע לי כנראה לבד אחרי הארוחה….

מוזס

הברזל 26, רמת החייל

http://www.mosesrest.co.il/