לפני כמה ימים הוצאתי מתיבת הדואר הזמנה ורדרדה ומעוצבת לבקר בבתים פתוחים במעוז אביב, שכונה אהובה עלי. בדרך כלל אני מיד משליכה את הפרסומות וההודעות לסל העיתונים, בדרך למחזור נייר, אבל הפעם השארתי אותה על השולחן. כך היא חיכתה כמה ימים. עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה שאבקר. כל האנרגיה האנושית הזו סביבי קצת הלחיצה אותי. עדיין לא למדתי איך לנטרל אנרגיה לא טובה, איך לא לתת לה להכאיב לי בבטן.

הכול החל מהתעניינותי ב"פיזיקה משפחתית", תורה שמדברת הרבה על מחשבה ואנרגיה בכלל, ואנרגיה בבית בפרט. מאז שמתי לב לכניסה ויציאה של אנשים מהמרחב שלי ואיך הם משפיעים על האנרגיה של המקום, שלי, של הילדים. כשאדם נכנס לבית שבו גרה משפחה, הוא סופג מהאנרגיה של הבית. הוא גם מביא איתו אנרגיה משלו ומכניס אותה לבית. לכן, לפתוח את הבית לשלל מבקרים לא מוכרים נשמע לי כצעד אמיץ במיוחד. מה גם שרק המחשבה (יוצרת האנרגיה) על סידור הבית כך שיתאים לתצוגה עורר בי לחץ פיזי מתון.

לשמחתי אלו לא היו הבתים שלי, ולכן החלטתי לבסוף לקפוץ ולבדוק על מה ולמה. ובכן, מדובר בפסטיבל ראשון במעוז אביב ובו אמנים, מעצבים, אופים ועוד בעלי כישרונות פותחים את בתיהם, או בתים של מכרים במעוז אביב ומציגים בהם את מרכולתם. כשהחלטתי ללכת, מיהרתי ללבוש שמלה בת חמש של שירלי הלפרין, ולהתקשט במחרוזת פנינים צבעונית. את הביקור התחלתי בביתה של שירלי, וסיימתי בבית האדריכלית רותי בר און גיל, שהוצגו בו תכשיטי פנינים, בין השאר. מקריות? לא בתת המודע שלי. שירלי מיד זיהתה את יצירתה, ואילו אמנית הפנינים ביקרה באופן די נוקשה את השרשרת שלי. נעלבתי. לעולם אין לדעת מה הקשר בין אישה ושרשרת הפנינים שלה! האנרגיה הביקורתית (ועל מה בדיוק, לא הבנתי) לא היטיבה עמי ומיהרתי לעזוב את המקום.

ביקרתי גם אצל האמנית סטפה רייס וציוריה המיוחדים, טקסטיל הבית של סטודיו פופה (הפופים עשו לי צבע בעיניים וחום בלב), התכשיטים של גולדה ושל דנה גל, נעמה בנזימן וסטודיו אוממי, עידית אהרונסון, בעלת סדנה להכנת מוצרים קוסמטיים טבעיים בהתאמה אישית. יש סיכוי ששכחתי עוד כמה. הזמן שעמד לרשותי היה קצר, והבתים מרובים. דרך הצמחייה היפיפייה והעבותה של מעוז אביב, ועל שביליה הפסטורליים, ראיתי תושבים מסיירים, מציצים, נכנסים, מחייכים, קונים, מתעניינים. האנרגיה שהתפזרה לה בחוץ הייתה נעימה מאוד, רגועה, מפרגנת. החלטתי לא לקחת את האנרגיה של שוזרת הפנינים איתי הביתה. אלו הפנינים שלי והן עמוסות באנרגיה חיובית! הבטתי מעלה אל החלונות והמרפסות של מעוז אביב. הפרחים מכל עבר חייכו אלי ונשאו עמם אנרגיה טובה. אז אולי בשביל לנטרל אנרגיה בעייתית צריך לקבל אנרגיה חלופית, ומהר?