שימו לב – המקום נסגר
טרם הספיקותי לבקר בבית הקפה הספורטיבי הצמוד לחנות בכניסה לרמת החייל, והנה הוא הפך למאפייה בשילוב בית קפה. החלטתי למהר פן יוחלף גם הוא במהירות של רץ למרחקים קצרים.
כיוון שאישיותי לא סובלת מעודף ספורטיביות, חששתי מעט להיכנס למקום, הנודף כולו ריח כושר וסטייל, לפחות מבחוץ. כשנכנסתי פנימה, הבנתי שהמקום עצלן יותר ממני – אין לו שום קשר לספורט; השלטים פשוט לא הוחלפו. מיד הרגשתי הקלה ונפניתי לבחון ביתר תשומת לב את המאפים הנוגדים כל שמירה על גזרה ספורטיבית. להפתעתי, גם אנשי האזור לא טרחו להתעדכן שבית הקפה שינה עורו (לפחות מבפנים – הגזרה נשארה) וגדשו בבוקר יום שישי את כל השולחנות. רובם לבשו בגדים מעוצבים להפליא ששיוו להם לוק של מאמני כושר. בחוצפה ישראלית הצצתי לצלחותיהם וראיתי ארוחות בוקר גדושות וצבעוניות.
עברתי לבחינת המדפים העמוסים מאפים מפתים, לפחות למראית העין. שלל לחמים, חלות מתוקות, עוגות שמרים, בורקסים, מאפים קטנטנים ומתוקים, עוגות בחושות ושאר פחמימות המאיימות לנצח כל אימון כושר.
כיוון שאנשי הברזל לא התכוונו לזנוח את מקומם, החלטנו לקחת כמה מאפים ולבחון בשקט את טעמם ופריכותם. יצאנו אל גשם שוטף, ותרמנו את תרומתנו הצנועה לשעת הכושר של הרובע בריצה קלה וחיננית (כלומר, קלה מאוד. כלומר- משהו בסגנון קארי בראדשו על סנדלי מנולו בלאניק) עד הרכב. הפעילות הצליחה לעורר את הרעב שלנו ומיד עם הגיענו אל האוטו טעמנו מאפי שוקולד ופרג. כל סטייל סקס והעיר הגדולה שעמד מול עיני נמחק ברגע שטעמתי מאפה שהזכיר לי יותר את הסרט המצרי של שישי אחרי הצהריים. טעם מיושן, שמן ונטול כל ייחוד או חדשנות. מאוחר יותר טעמו בני משפחה חובבי פרג עוגת שמרים שנקנתה שם, והעידו על חוויות דומות. באופן אישי, מעולם לא הצלחתי להבין את הקסם בכמה גרגרים שחורים, אבל אולי לא טרחתי לנסות כמות מספיקה שלהם, כזו שיכולה לשלוח את בלוטות הטעם לעולם טוב יותר.
תהיתי מה יש לנשות הרובע לחפש דווקא במאפייה הזו, כאשר במרחק דקת ריצה נמצא הקפה הטוב ברובע, גברברים חסונים וכריכים טובים. מה עושים שם אנשי מרתון כאשר גם במועדון הכושר הסמוך נפתח סניף של סיקפה? מה שבטוח, לי אין מה לחפש שם. הגזרה של מאפיית הכהנים נראית אמנם ספורטיבית וסטייליסטית, אבל כמה שהמראה שלה מצליח לשקר. מצד שני, היא גרמה לי לרצון עז לרוץ (משם) – ומהר!
מאפיית הכהנים – ראול ולנברג 2, טל' 03-6474790
שימו לב – המקום נסגר.
האם יש למאפיית הכהנים לחם מגרעין מלא (לא קמח מלא)
אם כן, איפה ניתן לרכוש אותו באזור רמת גן, גבעתיים?
אודה לתשובתך, שנה טוב, ח נ ו ך .
חנוך, שלום.
לצערי, אינני מכירה מאפיות באזור רמת גן וגבעתיים…
למיטב ידיעתי, למאפיית הכהנים אין לחם כזה, אבל לא יודעת לומר בבטחון מלא.
שתהיה לך שנה נפלאה!!
לא זוכרת מתי חזרתי כל כך מאוכזבת ממסעדה. ולא רק זאת אלא שעכשיו צריכה לבשל לעצמי ארוחה.
הגענו 3 איש, התקבלנו באדיבות. המקום לא נקי (בלשון המעטה). הגיע מלצר לנקות את השולחן שהיה מלא פירורים ושאר דברים אחרים מארוחה קודמת. אפילו לא טרח לנגב השולחן, ישר התיז מעט נוזל ומרח את הלכלוך על פני כל השולחן. ביקשתי שינקה שוב, התוצאה הייתה טובה יותר מקודם אבל עדין לא הייתה תחושה של ישיבה ליד שולחן נקי. על השולחן היו 2 בקבוקי זכוכית (שמן ולימון) מלוכלכים ודביקים למגע. פחדתי לחשוב על הניקיון במטבח, אף שקלתי את האפשרות לעזוב.
הזמנו 4 מנות + 3 צלחות במטרה להתחלק. הגיעה מנה אחת + סלט ללא הצלחות. המתנו לצלחות בזמן שהספגטי התחיל להתקרר. אח"כ הגיעו המנות הנוספות. הצלחות הגיעו באחור לאחר שכבר ויתרנו על החלוקה וכל אחד לקח מנה.
ספגטי ברוטב שמנת פטריות – היה טעים מאד.
רביולי – לא משהו, מאכזב.
ספגטי ברוטב עגבניות – נשאר כולו בצלחת. נאמר שעשוי במקום מעגבניות טריות, מאמינה להם, אבל זה ממש לא הרגיש ככה.
סלט רוקפור – טעים מאד. מנה מאד קטנה, מאכזבת בגודלה.
השרות היה גרוע, המקום לא היה נקי, אווירה לא נעימה, שמחנו לצאת משם. אכזבה עמוקה!!!!
נשמע מאכזב 🙁
בפעם הבאה נסי את ג'ויה או את פסטה מיה לפסטות…
ומקווה שלא תמשכנה אכזבותייך.