• אוכל/שתיה
    • בישול ביתי
    • ברים
    • בתי קפה
    • גלידריות
    • חנויות מזון ומשקאות
    • טייק אווי
    • מאפייה
    • מסעדות
    • קייטרינג
  • אמנים
  • בגדים ואקססוריז
    • חנויות ביגוד והנעלה
    • ייעוץ – סטיילינג
  • גוף ונפש
    • אימון אישי
    • אסתטיקה ויופי
    • חנויות אופטיקה
    • ייעוץ – הורות וזוגיות
    • מטפלים
    • רפואה
  • הכל לבית ולמשרד
    • בתים: משרדי תיווך, עיצוב פנים וחוץ, שיפוצים, התקנות
    • חנויות חשמל/אלקטרוניקה
    • חנויות כלי בית/בישול
    • חנויות פרחים
    • ייעוץ פנג שוואי
  • ילדים
    • חוגים לילדים, חינוך, צהרונים וגני ילדים
    • חנויות ספרים/צעצועים/מכשירי כתיבה/פנאי
    • מורים פרטיים
    • קייטנות
    • מפעילים לימי הולדת
  • כושר
  • כלכלה מקומית
    • יוזמות קהילתיות
    • קיימות
    • קצת היסטוריה
  • פנאי
    • בלוגים
    • הגיגים
    • חופשות וחגים
    • מוזיקה
    • מקומות מחוץ לרובע
    • ספרים
    • צילום
    • תושבים כותבים

רובע צפון מזרח

הבמה לעסקים מקומיים וקהילה

  • ראשי
  • מי אני?
  • שירותים לבעלי עסקים
    • איך אני יכולה לעזור לעסק שלכם?
    • חשיפה מקומית לעסק שלכם
    • ייעוץ אישי
    • כל המוצרים והשירותים שלי
  • דברו איתי
  • אינדקס העסקים המקומיים
You are here: Home / פנאי / חופשות וחגים / שמח ומבדח ברובע (לפחות כשאני באזור)

שמח ומבדח ברובע (לפחות כשאני באזור)

7 במרץ 2012 על ידי גיל 6 Comments

לכבוד פורים, נזכרתי בכמה אירועים היתוליים במיוחד שהתרחשו ברחבי הרובע, ולצערי, בלוגריתכם הנאמנה הייתה מעורבת בהם בצורה זו או אחרת. לעיתים צערי נמהל בשמחתם של אחרים – וזו נקודה יחידה לזכותי.

יש לי הרגשה שהרומן ההיתולי שלי עם הרובע החל כאשר בסוף י"ב, אמי בישרה לי בוקר אחד חגיגי כי אני מוזמנת לקחת את הרכב שלה לבית הספר. מי שלמד בליידי דיוויס, ומתקרב לגיל 40, זוכר לבטח את הכניסה הצרה לחניית בית הספר. אבל לא עוד! באותו היום שבתי ובישרתי לאמי היקרה כי העמוד שהיקשה במשך שנים על החונים החדשים להשתחל לחניה לא יפריע יותר לעולם. דורות שלמים של נהגים חדשים חבים לי (ולפנס הימני של פורד אריקה מודל 87) חוב אדיר.

הרומן המשיך כאשר שנים לאחר מכן קיבלתי את האוטו החדש שלי. שמחה ונרגשת נסעתי להתקין רב בריח (זוכרים מה זה?) לרכב. בדרך לרמת השרון, החליטה משאית אימתנית לוותר על זכות הקדימה שלי ולצאת מחניית פקין/206 היישר לתוך הדלת הימנית בת 3 הימים שלי. כשחזרתי לביתי, שלפתי את הפאנל של הטייפ (שוב אני משחקת במשחק הזיכרון). במרדנות אופיינית הוא נפל מידיי, רק כדי להידרס על ידי מכונית שטסה ברחוב מנורה (רחוב סואן לכל הדעות) בדיוק באותו שבריר השנייה. אין ספק שהיה זה אחד מימי המזל שלי. חבל שלא חשבתי למלא לוטו.

אני חושבת שרגע השיא שלי ואחד האירועים שייזכרו לעד היה ניסיון בלתי מתפשר לגרור באמצעות מכוניתי נגרר שבתום לב עמד לו ברחוב קהילת לבוב, ולמזלו היה קשור היטב לעמוד שמאחוריו. לאחר שלא הבנתי מדוע מכוניתי מסרבת לזוז, הגיע בעל המכולת וחיוך על פניו, כדי להסביר לי שנגרר תמים התחבר לי לאוטו (מיותר לומר שאין באמתחתו וו גרירה, נכון?) בזמן שנסעתי רוורס כדי לצאת מהחניה. התמזל מזלי ואז הגיע אביר על סוס לבן, במקרה גם ספר חינני, וסייע לחלץ את המכונית שלי ואת הגרר, תוך חיוכים. לשני כלי הרכב שלום; אני למדתי כי יש עדיין ג'נטלמנים אמיתיים; עוברי האורח קיבלו מנה הגונה של צחוק, ואילו הנגרר הוזז משם למחרת היום, באורח פלאי.

מלבד תקריות תחבורתיות, ביצעתי גם אי אלו נפילות חינניות במיוחד ברחבי הרובע. מדי פעם אני מבצעת אקרובאטיקה קלה, או אם לדייק מעידה, לתוך סלסילת תפוזים שעמדה על הרצפה (טיב טעם), שק קטניות אדומות (עדן), או שאר ירקות. אי אפשר לומר עלי שאני בררנית בכל הנוגע למקומות בהם נפלתי תוך פריסת איברים – כבישים, מדרכות, גנים ציבוריים. כל מקום ברובע מתקבל בברכה. תשאלו את עקבי הסטילטו שלי. פעמים ספורות נאלצתי לחשוף איברים אינטימיים שלא מרצון (לדוגמא – בפני איש הניקיון שנכנס בפתאומיות למלתחה בקליי ספא), ולפחות עץ אחד בכל רחוב ברחבי נאות אפקה והדר יוסף התנגש בי חזיתית. כמה מהתקריות לא היו מביישות אף סרט של צ'אפלין…

שמח אצלי. אולי זו הסיבה שאני מאמינה גדולה בחיוך. לא רק בפורים 🙂

Filed Under: חופשות וחגים Tagged With: פורים, שמח ומבדח

Comments

  1. רון says

    7 במרץ 2012 at 9:24 pm

    האם שכחת את המקרה בו הצלחת לעשות תאונת דרכים עם החבר שלך בתוך המוסך?

    והתאונה שבגללה במשך שנים אי אפשר היה לעשות פניית פרסה ברחוב מנורה?

    הגב
  2. דודי says

    7 במרץ 2012 at 11:31 pm

    הי,

    גרמת לי לגחך כמו ילד בן 16 שוב 🙂
    "שק קטניות אדומות " – גאוני ומלבב

    הגב
  3. אחת שמסתובבת says

    8 במרץ 2012 at 8:18 am

    אין ספק שהתקריות היו יכולות למלא בלוג שלם, ועל כן ליקטתי רק שמץ 😉

    הגב
  4. ארנון says

    24 בפברואר 2013 at 6:05 pm

    אם כבר מתענגים על העבר, חבל לוותר על הנסיונות המוקדמים יותר להוריד עמודי חשמל תוך כדי הליכה רגלית לבית הספר (מותר לספר?)

    הגב
    • אחת שמסתובבת says

      24 בפברואר 2013 at 7:54 pm

      בטח שמותר 🙂
      ולגבי עמודי חשמל, עצים ושאר מפגעי דרך – בשלב כלשהו הפסקתי לספור…

      הגב

Trackbacks

  1. פורים ברובע – 2017 הגיב:
    8 במרץ 2017 בשעה 10:02 am

    […] כרגיל, שמח ומבדח ברובע (כן, גם כשאני לא נופלת, או גוררת איזה נגרר תמים, שמח ברובע). […]

    הגב

מה דעתכם? אשמח לשמוע לבטל

מקומיים? הישארו מעודכנים!

התאמה אישית
תחומי עניין:

Ad
  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn
  • Pinterest
  • Twitter
Ad

פוסטים אחרונים

  • פוסט אחרון (לפחות זמני) ופרידה
  • סיפור הקורונה שלי – מאת אביטל קורמן כרמון
  • נעים להכיר – עסק מקומי- פילאטיס מכשירים עם אפרת אלמוג
  • סיכום ביניים – 10 שנים לבלוג
  • יום העצמאות הצנוע של רובע צפון מזרח 2021

קצת סדר בבלאגן של הרובע

  • אינדקס עסקים מקומיים
  • מי אני?
  • שירותים לבעלי עסקים
  • כל מה שרציתם לדעת על הבלוג
  • כל מה שיש בבלוג. הכל!
  • RSS (פוסטים)

עוד קצת על מה שאני עושה

  • BLocal – הבלוג המקצועי שלי
  • הבלוג האישי שלי
  • מה זה בלוגרית מקומית?
  • האם אני יכולה לעזור לעסק שלכם?

רובע צפון מזרח · © 2025 · Powered by Jetweb