שימו לב – המקום נסגר
כמו בני זוג שהכל בסדר אצלם, כך גם קפה נטו.
את קירות בית הקפה מעטרות מדבקות של עוגיות לב עם ריבה אדומה. וזה לא עושה לי כלום.
יש לי אקס ממשפחה נהדרת. עורך דין. נראה טוב. אפילו חוש הומור קורע. וזהו. רגש סוער? ממש לא. הכל רגוע. רגוע מדי.
העוגיות מיועדות לילדי ווריאטי. יפה. מרשים. מעורר הערכה. זה לא משפר את שהותי בבית הקפה.
היה לי אחד שהתנדב בפרויקטים למען הקהילה. נחמד לשמוע על כך. מה הלאה?
משתמשים כאן בחלב אורגני. נייס. לא מספיק.
פעם גרתי עם מישהו צמחוני. היה לי קל. היה לי גם משעמם….
מקדמים כאן קפה טבעי שעשוי מגלעיני תמרים. משתפר. אבל זה פשוט לא זה.
עוד אחד – אינטליגנט, שנון, רגליים על הקרקע. חשוב. אבל זה לא עובד ככה.
הקפה טעים. כריך האבוקדו טוב. המלצרים משתדלים.
ברקע נשמעת מוזיקה ישראלית, בטח גלגלצ. על זה כבר אפשר לשים את האצבע. זה רע. קצת אופי בבקשה.
חבר קרוב יצא עם בחורה שלא ידעה מיהו ברוס ספרינגסטין. אולי היא יושבת כאן לידי ונהנית מהקפה שלה….
מה שחסר לקפה נטו זו אווירה, משהו ייחודי. הכל כאן בסדר. בסדר מדי. חסר את הניצוץ הזה…
חיכיתי שמשהו יקרה. שמישהו יתלונן, שפתאום יתיישב לידי איזה אמן מיוסר ויכתוב משהו על קרעי מפית, שברקע ישמעו את ניו-אורדר. כן, על הבוקר.
הרי בסוף פוגשים בבן אדם הנכון במקום הכי לא צפוי, עם המקצוע הכי הזוי, עם הנתונים הלא ממש מרשימים על הנייר, עם תחומי עניין אחרים משלך, אבל הלב אומר את דברו. וזה זה.
אז ככה אני אוהבת את בתי הקפה שלי- לא בדיוק כמו שצריך. עמוסים. מלאי הפתעות. קפריזיים אפילו. סוחפים. בלי יכולת לשים את האצבע על מה בדיוק.
האהבה שלי לא נמצאת בקפה נטו. יותר מדי נכון כאן. אבל אולי אשמור לי את הנכון הזה לרגעים מסוימים, כשהכל מסביב מסתחרר… ימים יגידו.
שימו לב – המקום נסגר.
קפה נטו – במתחם גולף, פנחס רוזן 57
[…] האחרון לחם ארז. לא נכנסו לרשימה: ביתא קפה, מולי, קפה ג'ו, קפנטו, דיסנצ'יק, מטילדה. נפסלו טכנית (אם בשל טעם הקפה ואם בשל […]