פעם בשבוע, לפחות, נפגשות חלק מנשות הרובע על הספסל בגן השעשועים, בעוד הזאטוטים מפתחים קואורדינציה במקרה הטוב, ומערכת חיסון במקרה הטוב יותר.

הילדים מתפזרים בין הנדנדות, המגלשות והקרוסלה, והאמהות המאושרות (כלומר אלו שילדם הקטן חצה את גיל 3) נהנות משעה של איכות על הספסל. לפעמים גם אבות מגיעים, וזה לא שאני מנסה להיות פוליטיקלי קורקט.

אז מה יש לנו בזמן האיכות הזה?

שיחות מעניינות הנקטעות מדי דקה או שתיים ע"י זעקה של אחד הילדים, בקשה לבקבוק מים או חטיף, צעקה של אם שרואה כי ילדה רחק מדי מן הספסל (והיא חוששת שמא תיאלץ לנטוש את העמדה), או מצב חירום – הקשור בדרך כלל לשלולית הבוץ שליד הברזייה.

מרדף עיקש אחר כלי תחבורה זה או אחר של הילד, לרבות קורקינט, בימבה, אופניים ושאר ממונעים שמעולם לא אבין מדוע מישהו שפוי מאפשר לילדו לנהוג בהם.

נשנושים של שאריות חטיפים, שלא נאמר פירורים.

תלונות על הגן, על בית הספר, על הגננת, על הבעל. מי שלא מתלוננת, ולו תלונונת אחת קטנה, אין לה מקום על הספסל.

בשעה חמש וחצי קורה פלא- כל הילדים לפתע מתקבצים סביב הוריהם במבטים מצועפים: אוטו גלידה מגיע, והשמחה גדולה. הפן החיובי היחיד במפגע היומי הנ"ל הוא שקיים סיכוי קלוש שהילדים יכירו את נעימת סנטה לוצ'יה.

מכאן והלאה מתחילה מלחמת התשה של הזאטוטים נגד דביקות, נזילות ומגבונים. בינינו, למגבונים אין שום סיכוי לנצח בקרב זה.

היום שמעתי כמה אמהות מעלות רעיון כביר – אוטו קפה. מי ירים את הכפפה ויפנק את ההורים המותשים בכוס מקיאטו או הפוך משובח בזמן שהם עוזרים לילדיהם לפתח מיומנויות גופניות וחברתיות? נשמע לי עסק לא רע בכלל.

האמיצות עוזבות לקראת שש. המותשות בסביבות שש וחצי.

החכמות מביאות איתן ארוחת ערב וכל שנותר להן הוא לקלח את הילדים וסוף סוף לסגור את היום.

החכמות יותר לוקחות את הילדים לאכול פיצה אחרי הגינה, ומרגישות לגמרי איטליה.

והנה גן השעשועים האולטימטיבי לרובע צפון מזרח, ויפה שעה אחת קודם:

בכניסה למתחם, הסגור ע"י גדר (ראה גנים ברמה"ש), יהיו מקלחות שינוקו לפחות פעם ביום.

על הדשא הרך יהיו פזורות מחצלות קש, ולצידן כסאות צבעוניים.

תיאסר כניסת כלי רכב ממונעים.

ברקע שירים נפוליטניים.

והשוס – עגלת קפה של אילנ'ס.

כיף שיש על מה לפנטז, תודו. ובאופן אישי – אני מעדיפה לשמוע את אנריקו קרוזו ולא את הצליל הנורא של האוטו-גלידה.

גינת השעשועים

רחוב מבצע קדש, בין אפקה להדר יוסף