יש לי משיכה עזה לחנויות אמנות. ניתן לכלול בתוכן את חנויות החרוזים למיניהן, חנויות מכשירי כתיבה ובעיקר את חנויות הפנאי, או האומנות, או איך שתרצו לקרוא להן. העיקר שהן יהיו צבעוניות, מלאות בכל סוג של צבעים שקיים, קופסאות קסומות מעץ, מדבקות מכל סוג, פרחי לבד ושלל בריסטולים.

למרות המשיכה העזה הזו, מימי לא שזרתי חרוזים, לא ציירתי ציור נאה, ובטח לא עסקתי בנגרות חובבים כלשהי. ניסיונות הנגרות הכושלים שלי התחילו בכיתה ה' (וגם נסתיימו בדיוק באותה השנה), עת הכנתי בבית הספר מתקן לתליית מפתחות מעץ. ציוריי מסתכמים בהעתקת דינוזאורים אימתניים לטובת בני בן השש, ואהבתי לתכשיטים שלחה אותי מאז ומתמיד לרכוש מאלו שיודעים את מלאכתם הרבה יותר טוב ממני.

למרות האמור כאן, אני כל כך אוהבת להיכנס לחנויות הללו. אולי בגלל הצבעוניות, אולי דווקא בשל המשיכה הבלתי מוסברת לצדדים שאין בי. מאז שילדיי התחילו לאחוז מדבקה או מכחול בידם, אני נוהגת לפקוד את החנויות אחת לכמה זמן ולהצטייד בחומרים איכותיים, צבעוניים ומתפצפצים להעברת הזמן באחרי צהריים ארוכים.

החנות האהובה עלי היא דהרי אמנות. דווקא בגלל הפשטות, בגלל היחס הבלתי אמצעי, בגלל שהיא כל כך שכונתית שבא לי לחבק אותה. כן, המשפחתיות של דהרי מורגשת גם כאן.

אחת האחראיות לחיבה שלי היא המוכרת הקסומה, שטרם נודע לי שמה (ורק בגלל ביישנותי הרבה). לא פעם קרה שנכנסתי לרכוש פלסטלינה ומצאתי אותה ואותי שקועות בשיחה מעניינת וכמעט מחתרתית על מעורבות הורים, תפקיד בית הספר, חינוך ותרבות. יצאתי בהרגשה שיש מי שמבין ללבי, חולק את אותן דעות. לא זוכרת אם רכשתי את מה שהייתי אמורה לרכוש, אבל יצאתי עם הרבה יותר מכמה חומרים דביקים.

כשיום ההולדת של אחד מילדיי מתקרב, אני ממהרת לדהרי כדי לקבל רעיונות להפעלה, הפתעות או ערכות יצירה ייחודיות. באחד מימי ההולדת הילדים ציירו על תיקי בד רב פעמיים; בפעם אחרת הם עיטרו קופסאות קרטון קטנטנות, צבעו ציורי דינוזאורים ענקיים או הכינו קופסה לעפרונות מספוגים. לא בטוחה שהם מעדיפים את זה על הפעלה של צ'פצ'ולה, אבל אני ישנה טוב יותר בלילה. כן, שוב מחפשת נקודות של שלמות בעולם בלתי מושלם…

במהלך החופש הגדול נכנסתי לשם על מנת להצטייד בתלבושת לבית הספר וראיתי חבורת ילדים וילדות יושבים סביב שולחן בחדר האחורי של החנות. השקט היה מדבק. הצצתי וגיליתי כי הם עסוקים ביצירה. הם היו כה שקועים באמנותם, רגועים. חביבתי הסבירה שזו קייטנה לילדים. מי צריך שוקו ולחמנייה כשיש אמנות??

דהרי אמנות. אל תטעו בה. היא תמימה למראה. כמעט נחבאת אל הכלים, אבל יש לה הרבה מה להציע… אז בפעם הבאה שאתם מתכננים אחר הצהריים חורפי וביתי עם הילדים, תעברו שם, תרכשו כמה ערכות צבעוניות, ותראו קסם נרקם מול עיניכם. והמצפון שלכם? הפעם יהיה נקי, כמעט כמו קולה של קארן קארפנטר…

דהרי אמנות – מתחת לבית יהודי בסרביה (רח' בני אפרים 228). טל' 03-6485871