כל מי שמכיר אותי היכרות שטחית, תמה על כך. מי שמכיר אותי באמת, פשוט מקבל אותי כמו שאני. אסטרונאוטית חובבת. אני לא מדברת על תחביב שכולל צפייה בכוכבים, או חלומות על טיסה לחלל לתחזוקת האבל,  אם כי אני חייבת להודות שמפעם לפעם אני מסתננת להרצאות האסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב להחכים מעט, ואפילו נהנית.

אני מתכוונת למצב שכפי הנראה ירשתי מאמי היקרה, ובו אני שרויה מחצית מהזמן לפחות, ונקרא לו לצורך העניין ריחוף. עם השנים פיתחתי יכולת מופלאה להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת – ישיבה משעממת בעבודה? לא נורא. הראש שלי כבר בהוואי. שיעור משמים באוניברסיטה? הפנטזיות זורמות כיין. דיבורי סרק באסיפות ההורים? המוח שלי לקח פניית פרסה מזמן.

הכל טוב ויפה (כלומר, עד שמישהו מנסה לברר מה דעתי על החומר הנלמד, או על ההצעה האחרונה שהוצגה בפני בחצי שעה האחרונה). אבל פתאום הגעתי לסניף של טיב טעם בטופ דן, וראיתי כי הריחוף התמידי מסוכן שם. עשר דקות תמימות ביליתי בחנות ולא הצלחתי להבין את המעברים הסודיים מאזור לאזור.

ניגשתי לחפש ביציים אורגניות, ומצאתי את עצמי באגף הלחמים. חיבתי העזה לכל מה שקשור באמא רוסיה צץ ועלה כשראיתי לחמים אוקראיניים עגולים ויפים (או, כן), רוסיים כבדים משיפון כהה (או, מאמא) וקסטנים ענקיים שהשתיקה יפה להם (אחד כזה מצא את עצמו חבוק בזרועותיי, מיד).

ריחות הלחמים שיבש כנראה את דעתי הלא צלולה ממילא, ושלחו אותי לאגף חבוי בחנות. כשהקסטן האימתני בידי, ניסיתי לגשש את דרכי חזרה, אך מצאתי עצמי בין חומרי ניקוי. ביצעתי פנייה חדה שמאלה ונתקלתי במקרר עמוס בשרים. בדיוק מה שהייתי צריכה. נאחזתי בקסטן שלי וניסיתי למצוא דלת סודית שתוביל אותי את הכניסה לחנות, או לפחות לאזור חביב קצת יותר. מצאתי עצמי נושמת לרווחה מול ארון יינות. נרגעתי מעט.

ללא חשש, וממש ללא כל פאסון, ניגשתי את אחד המוכרים שסידר קלמנטינות, ושאלתי היכן אוכל למצוא ביצים אורגניות. לאחר שהביט בי במבט מוזר (יש סיכוי שחיבתי לקסטן נתנה אותותיה במראה הסתור שלי) שלח אותי שוב לאזור הלחמים. מבט ממוקד בישר לי את שקודם לכן לא השכלתי לראות. שלל קרטוני ביצים הונחו במרחק של סנטימטרים ספורים מארון הלחמים. ביצים אורגניות לא היו שם, אבל חטפתי את ביצי החופש, כי הבנתי שיותר טוב מזה לא אקבל פה.

דרכי אל הקופה לוותה במעידה חיננית על ארגז תפוזים, אשר נבלמה ברגע האחרון ע"י מי אם לא- הקסטן. אבל הבשורות הטובות הן שהגעתי אל הקופה.

המוכר בקופה התלונן על מזג האוויר, אפו הסתום ושפתיו הסדוקות. כמעט לא התאפקתי וסיפרתי לו על כמה תרופות סבתא נהדרות, כמו הליכה על כוסמת חמה. אבל מחשבה שנייה וממוקדת (מדי פעם זה פשוט בורח לי) ייעצה לי לשתוק ולחייך בהבנה.

לא יודעת מתי בפעם האחרונה הצלחתם להתבלבל מספר פעמים בחנות ממש לא גדולה. אותי זה הצליח להלחיץ מעט. הדבר היחיד שהצליח לנחמני היה פרוסת קסטן עם פסטו ואבוקדו.

האמת? נחמד הסניף הזה של טיב טעם. קטן, מציע כמה פינוקים, אפילו די יעיל. ובעיקר – ממוקד. קצת יותר ממני…

טיב טעם טופ דן – פנחס רוזן 72. טל' 03-6484545

http://www.tivtaam.co.il/?categoryId=29124