שימו לב – המקום נסגר שישי בערב. בתכנון: ארוחה רומנטית עם בן הזוג. סושי סמבה. ברגע שנכנסנו הבנתי שטעות בידי. בן זוג- יש. סושי- יש. סמבה- נניח. רומנטיקה- אופס. כשאני שומעת סושי מיד שבות ועולות בדמיוני תמונות מן האסתטיקה היפנית; גני סלעים, טקסי תה, רקמות פרחים על בדי משי. בסושי סמבה לקחו מיפן אולי […]
אנרגיית הקרינה של ביתא קפה
בפעם האחרונה שישבתי לארוחת צהריים בביתא קפה ברמת אביב חשבתי שיש במקום הזה משהו נכון מבחינה אנרגטית. והנה נפתח לו סניף קרוב… נכנסתי לביתא קפה צהלה בבוקר יום חמישי. את גופי ליטף משב רוח קריר ולכן החלטתי לשבת בפנים, על הספסל הרך. הגעתי באנרגיות נמוכות. בימים האחרונים אני מסתובבת בתחושה שאני פולטת אלקטרונים, נויטרונים ואפילו […]
התאווה של הפסיפלורה
כמה סגולות מיוחסות לה, לפסיפלורה. נוגדת דיכאון, מסייעת לאסטמה, אפילו עשויה להילחם בתאים סרטניים. וואו. אבל הנה סגולה ששייכת רק לפסיפלורה אחת מיוחדת. זו ששוכנת בקהילת פדובה, בין המספרה לסוכנות הנדל"ן. חנות ירקות ופירות. קטנה. יפה. נעימה לעין. אבל כמה שהיא פסיפלורית. כמה יש בה מעבר. יאמי. צחי, בעל החנות, הוא איש של תאווה. […]
עקרון הוודאות של ספגטים
יין ועוד, ועוד ועוד!!
ברגע שנכנסתי ליין ועוד, ידעתי שאני רוצה עוד. עוד לשאוף לקרבי את אדי האלכוהול (אלוהים, השעה 11:30 בבוקר), עוד להביט בבקבוקים העומדים בסדר מופתי על המדפים, עוד להישען על שולחן העץ המלא, עוד מהמוכר הנפלא הזה. עוד. בסרט דיק טרייסי יש שיר נהדר שכתב סטפן זונדהיים, ונקרא MORE השיר התנגן בראשי מרגע הכניסה, והוא עדיין […]