(צילום: קסו שכמייסטר) שימו לב – המקום נסגר אחד הדברים הכי כיפיים בלהיות בלוגרית מקומית הוא להכיר מקומות חדשים, ובמיוחד את מי שעומד מאחוריהם, ואת הסיפור האישי שלו או שלה. את גלילא, שנפתחה לא מזמן, על חורבות ניקי רוז, כבר דגמתי כמה פעמים. טעמתי מנות שונות (ונפלאות אחת אחת), חזרתי עם הבת שלי ובהמשך הבאתי אפילו […]
האם ניקי רוז היא כל מה שאני צריכה?
אנשי העל של מחר – ב BBB
הביישנות של סאטורי
שבת בצהרים. ארוחה משפחתית בסאטורי. המנות מגיעות בזו אחר זו ומפתיעות לטובה. ממש כמו רוב האנשים שאני מכירה, יש לי הרגשה שסאטורי סובלת מדימוי שלילי. נראה שהיא קצת מפחדת מחשיפה. ביישנית שכזו. משום מה, היא כמעט לא מוכרת. יושבת לה באנונימיות ובשקט בין פסטה מיאה וסבתא ג'אנענע, כאילו מחכה שמישהו ישים לב אליה. צנועה […]
גן העדן הפקינזי שלי
ידידותית. כך הייתי מגדירה את פקין. ושלא תחשבו שיש לי בעיה עם ידידות, נהפוכו. כמה מהאהבות הגדולות בעולם צמחו מידידות, לא? וכמו ידידות, שלעיתים צומחת ממקומות בלתי צפויים, ועשויה להוביל לחברות אמיתית, לאהבה, לקשר שילווה אותך שנים, אולי אפילו חיים שלמים; אולי אפילו בחיים שאחרי החיים? כך גם פקין. כבר שנים שאנחנו בקשרי ידידות שכאלה, […]