(ציור של וולטר לאונט פלמר מתוך הספר "נשים קוראות") שוב פסח הגיע. החג שמבשר את תאוצת הזמן הבלתי לינארית לקראת החופש הגדול. תמיד נדמה לי כי בפסח השנה מנצלת את כוחותיה האחרונים ופוצחת בריצה מהירה לקראת הסוף.   מה בתוכנית? בפנטזיה – לקרוא ערימת ספרים ולא לחשוב על שום דבר פרט למה אלבש לארוחת הערב. […]

גברים מיוזעים שמשחקים כדורגל בדשא מול החדר שלך, ללא חולצה, ולא נראים כמו בקהאם. את המפקד שלך מהצבא. שקיות קפה נמס עלית. הגדרה חדשה למושג "בידור". יותר פרנצ' פדיקור מאשר העין יכולה לספוג. סלט טונה בארוחת הבוקר, בכמות שיכולה לגרום לך להפוך לכובען מטורף. ולעומת זאת – טחינה בארוחת הבוקר (יאמי), לפעמים אפילו גולמית. כמות […]

לפעמים נדמה לי שאני מפסיקה לכמה רגעים לנשום. ורק כשהמחשבה חולפת אני מעזה להוציא את כל האוויר הזה שפשוט עצר בתוכי. זה קרה בדיוק עכשיו, רגע לפני שהילדים נרדמים ויגיע הלילה האחרון של החופש הארוך הזה. הארוך מדי. חופש שבו לא היה מקום, פרט ללילות, הקצרים מדי, למחשבות, לשקט. יש ימים שבהם מצב הרוח משתלט […]