נתחיל בגילוי נאות: יש לי פחד לעלות על אופניים. בכל פעם שאני רואה ילד עולה על אופניו, אני נתקפת פליאה על יכולת הנסיעה. אני נותרת פעורת פה כשאני רואה את ההורים המצליחים גם לדווש וגם להעמיס על האופניים כמה זאטוטים. אני המומה ממש כשאני מלווה אותם במבטי והם מנווטים בין הסמטאות והאנשים מבלי לדרוס אף […]

   יש לי משיכה עזה לחנויות אמנות. ניתן לכלול בתוכן את חנויות החרוזים למיניהן, חנויות מכשירי כתיבה ובעיקר את חנויות הפנאי, או האומנות, או איך שתרצו לקרוא להן. העיקר שהן יהיו צבעוניות, מלאות בכל סוג של צבעים שקיים, קופסאות קסומות מעץ, מדבקות מכל סוג, פרחי לבד ושלל בריסטולים. למרות המשיכה העזה הזו, מימי לא שזרתי […]

  בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על חברות, וחוזרת שוב ושוב לכמה אנשים יקרים שמלווים אותי כבר המון שנים. עם שניים מהם שיחקתי כבר בגן. התחושה הזו שהם שם, הביטחון שיש לנו זה בזה, מחמם לי את הלב לאט לאט, על אש קטנה ונעימה, במשך שנים. יש משהו בחנויות כמו דהרי, שמיד זורקות […]