יום אחד ופתאום כולם אוהבים? מצטערת, אבל אני לא קונה את זה. כי בשביל לאהוב באמת צריך יום יום, דקה דקה. צריך להרגיש את זה בכל צעד שאנחנו עושים, ואז, אולי תהיה לנו תקנה… על מה אני מדברת? על התור בסופר, למשל. על מתן זכות קדימה להולכי רגל. על לחייך לזר שמביט בך, מבלי לפחד […]

לפני כמה ימים השתתקתי. וכשאני אומרת השתתקתי, אני מתכוונת לכך בפה מלא. טוב, אולי דווקא בפה מלא אינו הביטוי המתאים ביותר, אבל אני בטוחה שהבנתם אותי. איבדתי את הקול ומי שמכיר אותי יודע מהי המשמעות עבורי. בזמן האחרון אני חושבת ומדברת (כלומר עד לפני כמה ימים) רבות על רעש. ככל שעוברות השנים אני מגלה פחות […]

(האיור: דליה אילת) לפני זמן מה נכחתי בארוחת בנות, בה כולן, פרט לבלוגריתכם הנאמנה, היו נשות עסקים או קריירה כאלו או אחרות. נשמעו שם משפטים שכאבו לי בבטן, מודה. משפטים כגון "משעמם לי עם הילדים", "חיכיתי כל כך לחזור מחופשת הלידה", ועוד פנינים. יותר מכל – נעצבתי לשמוע אותן, וישבתי שם כבויה ושותקת, עם בחירתי […]

שכונת הדר יוסף נוסדה בשנת 1946 (אם כי ראשוני המתיישבים הגיעו בשנת 1949). מנין שמה של השכונה? חלקו הראשון מגשר שאון המים (גשר עשר טחנות) – "גִ'סְר אֶל-הַדָּאר" במקור, שלימים הפך לגשר הדר יוסף, שנבנה ע"י סולל בונה, ביוזמת רשויות המנדט בשנות ה 30. חלקו השני של השם – ע"ש יוסף ש. אלישר, שיזם את […]