שוב אני ודמיוני המפותח, או ההזוי, אם תרצו. נכנסתי לחנות צעצועים עם ילדיי, כדי לבחור מתנה לבתי, משהו קטן לבני, ומתנה לחבר שלו. מבצע יומיומי, לכאורה. דמיינתי לתומי שהמבצע יהיה פשוט ויארך כמה דקות, אבל ברגע שנכנסתי לפיראט האדום (וכמה שמתאים לו הצבע הנבחר!), הבנתי שהמבצע הולך להיות מורכב מאין כמותו. כנראה שהגיל החל לתת […]

אני זוכרת כיצד נדהמתי כשדויד גרוסמן החליט לקרוא לאחד מספריו "בגוף אני מבינה". נדהמתי מרמת הדיוק במשפט אחד, קטן. עם השנים אני מבינה שהרבה תובנות, ידע, אינטואיציה, מתקבלים בראש ובראשונה בגוף. המוח נכנס לעניינים רק מאוחר יותר ומתערב. לפעמים לטובה, לפעמים לרעה. עם השנים למדתי לכבד יותר את התחושות הללו של הגוף, להקשיב להן ולנסות […]

    שימו לב – המקום נסגר רשימת הדברים שאין סיכוי שאעמוד בפניהם : דובדבנים, מי שישמיע לי בדיוק את השיר הנכון ברגע הנכון, הקפה של סיקפה, הקול של דמיטרי חוורסטובסקי, אהבה כמו בספרים הגדולים, ולחם. כן, לחם טוב הוא בהחלט אחת החולשות שלי, ממש קצת לפני עוגת שמרים שוקולד. עזבו אותי מפוקאצ'ות, בורקסים או רול […]