שוב אני ודמיוני המפותח, או ההזוי, אם תרצו. נכנסתי לחנות צעצועים עם ילדיי, כדי לבחור מתנה לבתי, משהו קטן לבני, ומתנה לחבר שלו. מבצע יומיומי, לכאורה. דמיינתי לתומי שהמבצע יהיה פשוט ויארך כמה דקות, אבל ברגע שנכנסתי לפיראט האדום (וכמה שמתאים לו הצבע הנבחר!), הבנתי שהמבצע הולך להיות מורכב מאין כמותו. כנראה שהגיל החל לתת […]
Archives for ספטמבר 2012
אפופת רומנטיקה בווין דיפו
בכל פעם שאני נכנסת לחנות יין אני מרגישה מעין יראת קודש. אדי האלכוהול שמתפזרים סביבי; הבקבוקים הטומנים בחובם עבודה של אנשים שמקורה באהבה; שקשוק הזכוכיות הנוגעות זו בזו; והקולות המהוסים של הקונים. שמתם לב שאף פעם לא צועקים בחנות יינות? נכנסתי לווין דיפו בשישי בבוקר, כדי לסייע לחברה לבחור כמה יינות. שלא תחשבו שאני מבינה […]
מרגישה בגוף את גן קטנטוני
אני זוכרת כיצד נדהמתי כשדויד גרוסמן החליט לקרוא לאחד מספריו "בגוף אני מבינה". נדהמתי מרמת הדיוק במשפט אחד, קטן. עם השנים אני מבינה שהרבה תובנות, ידע, אינטואיציה, מתקבלים בראש ובראשונה בגוף. המוח נכנס לעניינים רק מאוחר יותר ומתערב. לפעמים לטובה, לפעמים לרעה. עם השנים למדתי לכבד יותר את התחושות הללו של הגוף, להקשיב להן ולנסות […]
מארי אנטואנט – הבייקרי מאחוריך!
שימו לב – המקום נסגר רשימת הדברים שאין סיכוי שאעמוד בפניהם : דובדבנים, מי שישמיע לי בדיוק את השיר הנכון ברגע הנכון, הקפה של סיקפה, הקול של דמיטרי חוורסטובסקי, אהבה כמו בספרים הגדולים, ולחם. כן, לחם טוב הוא בהחלט אחת החולשות שלי, ממש קצת לפני עוגת שמרים שוקולד. עזבו אותי מפוקאצ'ות, בורקסים או רול […]