אני זוכרת כיצד נדהמתי כשדויד גרוסמן החליט לקרוא לאחד מספריו "בגוף אני מבינה". נדהמתי מרמת הדיוק במשפט אחד, קטן. עם השנים אני מבינה שהרבה תובנות, ידע, אינטואיציה, מתקבלים בראש ובראשונה בגוף. המוח נכנס לעניינים רק מאוחר יותר ומתערב. לפעמים לטובה, לפעמים לרעה. עם השנים למדתי לכבד יותר את התחושות הללו של הגוף, להקשיב להן ולנסות […]

שנת הלימודים כמעט נגמרת. רק עכשיו אני מתחילה להעז לשים במילים את מה שיושב עלי כבר כמה חודשים, מה שהופך לי את הבטן. הבן שלי התחיל השנה את דרכו הארוכה בבית הספר. לא היה לי שמץ של מושג שגם בשבילי זה יהיה לימוד של דברים חדשים. כן, ידעתי שילדינו הם המורים הכי טובים שלנו, אבל […]

עמדתי בטקס של היום הראשון בבית הספר והתחושה שאפפה אותי הייתה של כאוס, של חוסר אונים. הזדהות? אולי. הקטנטנים, שזה עתה בקעו מחממת הגן, נזרקים לפתע למקום הגדול ועתיר הבלאגן הזה. פלא שהם נראים אבודים? הבה נדמיין איך היינו אנחנו מרגישים במצב כדלקמן: האדם הקרוב אליך ביותר מביא אותך למקום זר, גדול, ומשאיר אותך לבדך […]