(צילום: איתן שביט) בזמן האחרון אני נתקלת בקריאות תיגר של המציאות כפי שתמיד תפסתי אותה. והמציאות שלי אינה רק מציאות, שתדעו. מאז ומתמיד נהגתי לתת מקום של כבוד לחלומות (אחרת איך הייתי מגלה שג'רמי איירונס הוא גבר לתפארת?), לדמיון (אחרת איך הייתי מתחילה לכתוב?), לפנטזיה (אחרת על מה הייתי שרה?), לבלתי נראה (אחרת איך הייתי […]

לכבוד פורים – קבלו את רשימת 10 המסיכות שיכולתי (תיאורטית) להתהדר בהן, אבל כנראה כבר לא יצליח לי… אישה אלגנטית שהולכת עם תיק קטן שמשקלו 200 גרם, אך יש בו כל מה שהיא זקוקה לו. אחת שיודעת להפריד ביצים ביד אחת. מהנדסת המחזיקה במשרה בכירה ומוצלחת באחת מחברות ההיי טק השוות במשק. אישה עם שתי […]

יום אחד ופתאום כולם אוהבים? מצטערת, אבל אני לא קונה את זה. כי בשביל לאהוב באמת צריך יום יום, דקה דקה. צריך להרגיש את זה בכל צעד שאנחנו עושים, ואז, אולי תהיה לנו תקנה… על מה אני מדברת? על התור בסופר, למשל. על מתן זכות קדימה להולכי רגל. על לחייך לזר שמביט בך, מבלי לפחד […]

לפני כמה ימים השתתקתי. וכשאני אומרת השתתקתי, אני מתכוונת לכך בפה מלא. טוב, אולי דווקא בפה מלא אינו הביטוי המתאים ביותר, אבל אני בטוחה שהבנתם אותי. איבדתי את הקול ומי שמכיר אותי יודע מהי המשמעות עבורי. בזמן האחרון אני חושבת ומדברת (כלומר עד לפני כמה ימים) רבות על רעש. ככל שעוברות השנים אני מגלה פחות […]

(הציור: אורי רז) עכשיו, כשהילדים שלי בגיל בית הספר היסודי (מי יותר ומי פחות), ואני מעורה יותר במה שקורה במערכות החינוך, אני נחשפת ליותר ויותר אנשים שמחפשים מסגרות חינוכיות שונות מהקונבנציונליות. החיפוש הזה נובע כנראה גם משפע האפשרויות שלא היו קיימות פעם, כמו גם מהרצון לעטוף את הילדים כמה שיותר. אבל מבחינתי לא רק. אני […]