טרם התאוששתי מהביקור במגה עתידים, ומהחיפושים הנואשים אחר עדן, והנה נתבשרתי כי החנות המיוחלת אכן הגיעה אל הרובע. יום לאחר הפתיחה החגיגית, התייצבתי לבדוק את העניין מקרוב. בכניסה למגה האימתנית ניצבת בשקט, מימין, החנות החדשה של עדן. היא יפה מאוד, ומתאזרת בסבלנות. היא יודעת שיש לה נשק סודי, והפעם אין מדובר ביין מיוחד, בארטילריה […]

כמה שאני אוהבת את הדר יוסף. פינות חבויות בה פשוט זורקות אותי לזמנים אחרים, שלא נאמר גלגולים קודמים. במידה ואין כאלו- היישר לזיכרון הקולקטיבי של יהודי התפוצות. תבליני בדיחי קיימת כבר חמש שנים, ורק עכשיו יצא לי להיכנס אליה. לא רק השם, אלא כל החנות כאילו לקוחה מהמאה הקודמת, ממקום אחר…וזה קסום. מדובר בחנות קטנה […]

בזמן האחרון ממש קשה להגיע למקום "רק" כדי להיות בו. האם שמתם לב כי מקומות רבים מתחילים "להתהדר" בשלל פעילויות? מסיבות תמימות לחגיגת גיל 40 מתגלות כפעילות מאתגרת של לימוד תיפוף או ריקוד מורכב. ערב גיבוש הורים הופך למסכת עינויים עבור הביישנים שנאלצים לשחק, להציג, לשיר. מסיבת יום המשפחה בגן של הילדים מתחזה לשיעור ספורט […]

   שימו לב – המקום נסגר חיפשתי את הנשמה של סול קפה. חיפשתי ימינה, חיפשתי שמאלה – לא נמצאה הנשמה… באופן מפתיע, דווקא היום, התאימה לי הניטרליות הזו. אל דאגה, חוסר השפיות זמני בהחלט. אין סיכוי שהוא ימשך מעל כמה שעות ספורות. קורה לכם לפעמים שעודף הרגש מעייף אתכם? אני ניסיתי לאחרונה לעבוד, בשיטות בלתי […]

     אני מנסה להבין איך זה שדווקא פריים, שמתהדרת בשם משנות האלפיים, גרמה לי להרגיש שחזרתי לאייטיז. פריים, קצת בדומה לכמה אנשים שאני מכירה (כולל אני) סובלת מדיסוננס, מחוסר מיקוד. הכול מעניין אותה – המזרח והמערב, סקס ועסקים, נוסטלגיה וחדשנות, חום וקור. אולי היא פשוט עדיין לא החליטה מה תרצה להיות כשתהיה גדולה? מוכר […]