נכנסתי למטילדה בחמישי בבוקר, לאחר כמה שנים שלא ביקרתי במקום. הגעתי לאחר לילה לא שקט, שבו חלום טורדני קטע את שנתי העדינה. הבוקר אביבי. מזג אוויר אידיאלי לשבת בגינה ולראות ירוק בשלושה כיוונים. איזה מיקום יש למטילדה. אפשר לומר שהוא מושלם. העין רואה רק דשא, עצים, עציצים. ניתן אפילו לנשום את האוויר פה, אף על […]

שימו לב – המקום נסגר פגשתי במקרה חבר ילדות מתקופת התיכון. אז, כשרצינו להיפגש, היינו קוראים זה לזו מהחלון. היום, ישבנו לקפה וקיטרנו על הקור שבעולם העסקים, כל אחד והאייפון שלו….. ואז נשארתי לבד בקפה ג'ו. אני ועוד ארבעה אנשים עם לפ טופ, והקור. בחוץ השמש מראה סימנים ראשונים של זוהר אביבי, אבל בתוך בית […]

שימו לב – המקום נסגר המלצרים בסי קפה. שמתם לב לעניין? רק בחורים, לבושים במדים שחורים ועניבה בצבע בורדו, ומחייכים אלי. בעיניהם תשוקה בוערת. הם נהנים. זה ברור. זה ביזנס או פלז'ר? התיישבתי לי באחת הפינות החבויות, בכורסה בצבע התואם את העניבות. הכורסאות מזכירות לי קפה אחר שגם בו מלצרים וברמנים גבריים לבושים שחור רוקחים […]

    אמא שלי היא אמנית ההקפאה. שבועיים לפני אירוע (ותמיד יש כאלו) הפשטידות כבר מסודרות להן במקפיא בסדר מופתי, סופרות את הימים הנותרים, וממתינות בשקט להוצאתן. מדפים שלמים מוקדשים לעוגות קפואות, הממתינות בחיל ורעד למועד גזר דינן. אין מצב שתתפסו אותה ללא יכולת האכלה של גדוד צבאי שלם, במידה ורק יהיה זמן להפשיר את […]

כשנכנסתי לראשונה לבית הקפה חשבתי שדמיוני הסלקטיבי שוב מתעתע בי. אני בלונדון? משהו בעיצוב כנראה. מיד התנגן בראשי קולו של רוברט סמית, ששר: When we look back at it all as I know we will You and me, wide eyed I wonder… Will we really remember how it feels to be this alive? הרגשתי כאילו […]