האם המרכז המסחרי הקטן בווייסבורג הופך לאט לאט למרכז קולינרי? פחמימות ממכרות מחד (בייקרי 19), ואוכל ביתי ובריאותי מנגד. אני חושבת שאני יכולה לחיות עם זה בשלום. נראה לי שגם אתם. אבל אתם יודעים ששום דבר איננו פשוט כפי שהוא נראה, וגם המקומות הכי טובים על הנייר, לא תמיד עובדים בשבילנו. אם תרצו או לא, […]

סיימתי לקרוא את "חמניות". סיימתי ולא הצלחתי להפסיק לחשוב (שוב) על ההתנגשות הכה אכזרית בין עולמם הפנימי של האמנים לבין העולם הקר שבחוץ, אליו הם נאלצים להיחשף, שוב ושוב, במהלך חייהם. אחדים הצליחו לשמור על סוג של פאסון כלפי חוץ, אם כי לא ברור לי איך. אחרים לא עמדו בזה והתבודדו. אחדים לקחו את זה […]

כמו כל משפחה בורגנית טובה, גם אנחנו מתפנקים לפעמים בטייק אווי מאחת ממסעדות האזור. המסעדות החביבות עלינו הן בדרך כלל אלו שאנחנו אוהבים גם לשבת בהן. הסושי של פקין הוא הכוכב אצלנו בבית, ללא ספק, אבל חווינו גם משלוחים מוצלחים מסאטורי, מספגטים (בעיקר הפיצה), מפיאצה. הצלחנו להתאכזב דווקא מפסטה מיה (שאני מאוד מחבבת, בישיבה במסעדה) […]

     אני מנסה להבין איך זה שדווקא פריים, שמתהדרת בשם משנות האלפיים, גרמה לי להרגיש שחזרתי לאייטיז. פריים, קצת בדומה לכמה אנשים שאני מכירה (כולל אני) סובלת מדיסוננס, מחוסר מיקוד. הכול מעניין אותה – המזרח והמערב, סקס ועסקים, נוסטלגיה וחדשנות, חום וקור. אולי היא פשוט עדיין לא החליטה מה תרצה להיות כשתהיה גדולה? מוכר […]

     לא ברור לי למה, אבל הייתה לי בראש איזו פנטזיה לגבי ג'פניקה. אולי בגלל השם האקזוטי, שמצטלצל לי כליטוף של סונוקו, אולי בגלל הלוגו הנקי והיפה, אולי בגלל שלקח לי הרבה זמן לדגום אותה… בכל אופן –  פינטזתי עליה. בפנטזיה שלי, הפרועה והמאפשרת כל, אני טובלת ביופי עטופת חוטי משי, אני מתענגת על […]