וידוי: יש לי חולשה לסופיה לורן. אולי זה בגלל אבא שלי שמעריץ את הקרקע עליה היא דורכת, אולי בגלל בחור הזוי שלפני שנים אמר לי משהו בקשר אלי ואליה, ואולי פשוט בגלל שהיא התגלמות הנשיות עלי אדמות. יש לי גם חולשה לנשים נשיות במיוחד. ובכן, מישהו בג'ויה, או בשמה החדש, נובה ג'ויה, כנראה חושב כמוני. […]

כשנכנסתי לראשונה לבית הקפה חשבתי שדמיוני הסלקטיבי שוב מתעתע בי. אני בלונדון? משהו בעיצוב כנראה. מיד התנגן בראשי קולו של רוברט סמית, ששר: When we look back at it all as I know we will You and me, wide eyed I wonder… Will we really remember how it feels to be this alive? הרגשתי כאילו […]

  שימו לב – המקום נסגר למה לאשתו של האיכר אין שם? מה קרה לפמיניזם? מה היו אומרות על כך הסופרג'יסטיות? האם זו מחווה לשלום חנוך או לאריק איינשטיין? משום מה לא נראה סביר. אם כבר הייתי מהמרת על אורי זוהר. ובכלל – יש היום עדיין איכרים? הייתי מדמיינת אותם כגברים חסונים, כובע רחב שוליים […]

משהו טוב קורה בקופסא בימי חמישי בערב. פעם יכולת לפגוש שם נהגי מוניות פלרטטנים (וזה לא שיש לי משהו נגד נהגי מוניות. כמה מחברי הטובים ביותר הם כאלה). משהו השתנה; ולא רק הטפט והתפריט המתואמים. הפעם האוכלוסייה אחרת. אנשים בגילאי 40-50, בטח מהסביבה, כולם מחייכים, ולא רק אלי. ישבנו על הבר, חברה יקרה ואני. לגמנו […]