כמה סגולות מיוחסות לה, לפסיפלורה. נוגדת דיכאון, מסייעת לאסטמה, אפילו עשויה להילחם בתאים סרטניים. וואו.

אבל הנה סגולה ששייכת רק לפסיפלורה אחת מיוחדת. זו ששוכנת בקהילת פדובה, בין המספרה לסוכנות הנדל"ן.

חנות ירקות ופירות. קטנה. יפה. נעימה לעין.

אבל כמה שהיא פסיפלורית. כמה יש בה מעבר. יאמי.

צחי, בעל החנות, הוא איש של תאווה. איש של אהבה. איש שאוהב אנשים. פרי התאווה, אמרנו?

ככל שעוברות השנים, אני מעריכה יותר ויותר אנשים כמוהו – שיודעים להגיד את המילה הנכונה, לתת מחמאה, לקבל אותנו תמיד עם חיוך.

רוצה להרגיש טוב? גשי לקנות צרור פטרוזיליה.

רוצים שמישהו יקבל אתכם עם חיוך על הבוקר? לכו על קילו אבוקדו (שדרך אגב, גם בעיתות מצוקה ניתן למצוא אצל צחי).

רוצה להרגיש חום אנושי גם כשקר בחוץ? גש לרכוש ירקות למרק.

חכם צחי? או אולי פשוט אוהב אנשים?

למי אכפת????

אתה בא לשם ומרגיש שזכית בפיס; שהעולם יפה יותר, שיש אנשים שעדיין יודעים לתת מחמאה, לשאול לשלומך, לדאוג לדברים הקטנים (תמיד מדהימה אותי הסבלנות שלו לקלף רימונים, פומלית, לעשות עבורינו דברים קטנים ומפנקים שלנו כבר אין חשק). לא תחזור?

לא מתחשק לך לצאת מהאוטו? רק תרים טלפון וצחי מביא לך את השקית ממש עד הג'יפ.

איך אני אוהבת שיש אנשים כאלו, חנויות כאלו. זה לא רק התוצרת הנהדרת, זה הרבה מעבר. בימינו – מילה טובה, חיוך, פינוקים קטנים עושים את ההבדל. לא פלא שהירקות אצלו טעימים כל כך…

פסיפלורה – קהילת פדובה 18