שימו לב – המקום נסגר

יום שישי בצהרים. אחד המקומות הטובים ברובע לארוחת צהרים עם הילדים היא מסעדת פסטה מיה. ממילא רועש שם, עוד כמה ילדים לא יעשו את הבדל.

זה אולי המקום הכי רחוק מפירנצה, אבל משהו בו בכל זאת עורג אל העיר. מישהו שם מעריך מאוד את אמני הרנסאנס.

אני אוהבת את פסטה מיה. נעים לי שם, למרות שהאווירה לא ייחודית. טעים לי שם, למרות שיש מסעדות עם מנות יותר מעניינות.

אולי זה הפרט מתמונת בריאת האדם שמיד גורם לי לחשוב על בדידותו של מיכאלאנג'לו…

אולי אלו הטעמים הפשוטים אך לא מאכזבים אף פעם, שגורמים לי לתהות על אילו מאכלים התענג האמן כשבא לבקר את לודוביקו, אביו.

אולי המנורות שנותנות לי רמז לתקופה בה הגן של משפחת דה מדיצ'י עורר השראה באמנים, ממש לפני שסבונרולה הטיף להמוני פירנצה.

אולי הישיבה בקומה העליונה והתקרה הנמוכה גורמים לי לחשוב על הכאבים מהם סבל מיכאלאנג'לו בארבעת השנים בהן עמל על הקפלה הסיסטינית.

אנחנו פותחים את ארוחת הצהרים עם פוקצ'ה, קפרזה (ידעתם ששם מיכאלאנג'לו נולד?), ברוסקטות (נחמדות, אך לא ברמת ברוסקטת הכמהין של ג'ויה) ואנטיפסטי (שלא ברור מדוע גרעו ממנו את מנת השום הנפלאה).

ניסיתי להסביר לאחד הילדים מי היה מר בואנרוטי, אבל כל מה שעניין אותו היה קרב של צבי הנינג'ה… נו, טוב. לתומי חשבתי להמשיך בתיאור הפייטה. כנראה נוותר על זה הפעם.

ממשיכים עם מנות עיקריות בשלל צבעים ורטבים – ניוקי ברוטב פסטו, פסטה מקמח מלא (כמובן רק עבורי) ברוטב שמן זית, כרישה, פורטובלו ובטטה, פסטה צבעונית ברוטב עגבניות פלפלים, ופיצה פשוטה אך פריכה להפליא.

אהה! מסתבר שדוד דווקא זוכה להצלחה אצל הזאטוטים, אולי בגלל יום העצמאות הקרב, אולי בגלל הקרב מול גוליית שתמיד מסקרן אותם. חבל שאין במסעדה העתק קטן של הפסל.

הכל טעים. מאוד טעים. כשטועמים אחת ממנות הפסטה של הילדים שנותרה עירומה מרוטב ניתן לחוש כי הפסטה מעשה יד פשוט נהדרת, והיא שעושה את ההבדל.

הצוות נחמד, האווירה בלתי אמצעית. אפשר להרגיש שם חופשיים. לא ממש אווירת הקדושה של הדואומו.

תמיד טוב לחזור לפסטה מיה, ממש כמו לפירנצה….חבל רק שאין חלב סויה לקפה, אבל מי אני שאתלונן כשאני חושבת על הלילות שהעביר מיכאלאנג'לו בחדרי מתים רק כדי לדעת איך לפסל ולצייר טוב יותר את האדם….

פסטה מיה – הברזל 34 , רמת החייל ,תל אביב 03-6499346. לאתר.

שימו לב – המקום נסגר.