שימו לב – המקום נסגר

ערב יום חמישי. חברה יקרה ואני נפגשות לחגיגת יום הולדת משותפת. מסורת רב שנתית ומופלאה שכזו. השנה על הפרק – הגיל. הגיל המתקדם…

האירוע השנתי מתחיל ברכישת מתנות הדדית. את תאוות הקניות סיפקנו בקוביקה ובליאת ומירב. את התאווה לעיניים סיפקנו בקלקה שוז, והלוקיישן לסיפוק תאוות החיך – נבחר להיות רונימוטי.

לערב אחד הרגשנו שוב צעירות, קלילות, כאלו שבקלות זורמות ממקום בילוי אחד למשנהו.

התלבטנו קלות האם לשבת בחוץ. משב הרוח הקל, המפות הלבנות והנרות קרצו לנו, אך החום הכניע אותנו והחלטנו לבחור בקומה השנייה (מנפלאות הגיל?).

בכניסה למסעדה קידם את פני שוק חזיר תלוי מעל הבר, מה שיכל להרוס לי בקלות את התיאבון, אילו לא השכלתי להתעלם בהפגנתיות מהמפגע ולהכחיש את העובדה שיתכן והוא אמיתי. העדפתי להתמקד באפיית הלחמים המהדרת את המקום – במראה ובריח מושלם.

עוד אני מדלגת במעלה המדרגות, והנה מחייך אלי מלצר צעיר (שלא נאמר צעיר מאוד), מה שגרם לי לשכוח מיידית את עניין שוק החזיר ולהתמקד בדברים החשובים באמת.

התיישבנו בשולחן זוגי ליד החלון וניגש אלינו מלצר שני חביב (וצעיר לא פחות) עם המלצות על ספיישלים, ועם מנה של לחמים, סלסת עגבניות ושמן זית. מיד הגיעה גם צלחת קטנטנה ובה פלפלון אדום חריף ונפלא שפתח את התיאבון.

הצעיר (הייתי מהמרת על משהו כמו 24) סיפר לנו על הגינה האורגנית של המסעדה שהוקמה לאחרונה וממנה נשלפים מרכיבים איכותיים למנות היום. אי לכך בחרנו במנות עמוסות ירקות – פורטובלו על מצע אספרגוס בחמאת פרמזן וקפרזה. שתי המנות היו נהדרות. הלחם שליווה את המנות הראשונות היה מצוין, במיוחד כאשר טבלנו אותו בחמאה שנחה לה תחת גבעולי האספרגוס בחוסר מעש משווע. הפוקצ'ה הייתה דווקא די מאכזבת. למנה העיקרית בחרתי מנת טליאטלה פרימוורה – קלילה, פשוטה, טובה. חברתי בחרה בריזוטו עמוס שרימפס וחמאה, והתלוננה על עודף פטרוזיליה.

ליווינו את הארוחה בבקבוק יין אדום לפי המלצת החייכן, והוא היה נהדר. שמו פרח מזיכרוני מיד לאחר הכוס הראשונה, אך בטוחני שהוא לא הופיע בתפריט היינות הקבוע.

בשלב המלצות הקינוחים כבר לא יכולתי לנשום, ומשום שחברתי התעמקה בשיניים הישרות להפליא של המלצר, יצא שהזמנו סורבה פירות יער, עם טעם אניס דומיננטי. טעים ומרענן.

מה נותנים למלצרים ברוני מוטי לאכול? איזה אפון פלא מהגינה האורגנית, שגורם להם לחייך ככה?

כשיצאנו מהמסעדה, שבעות, נינוחות ומרחפות קלות בשל היין והחיוכים – נעצרו לידינו זוג בחורים (צעירים מאיתנו בעשור, שניים, לא משהו רציני), כדי לשאול משהו – תוך חיוכים מאוזן לאוזן. זה הסתיים בתודות שכללו הפרחת נשיקות באוויר לכיווננו. וזה, תאמינו לי, לא קשור ליין ו/או לאפון הפלא, בשום צורה שהיא. כשהעולם מחייך אליך, אין סיכוי שגם את לא תחייכי…

רונימוטי – ראול וולנברג 24. טל':03-6470247

http://ronimotti.com/

שימו לב – המקום נסגר, ונפתח מחדש במרכז תל אביב.