(בתמונה – החדרים בהם מתקיימות הקבוצות ב"חברים". מקור התמונה – חברים)

נושא עליו אני חושבת לא מעט, הוא הדור של הילדים שלנו, והמעברים שלהם בין העולם הוירטואלי והמציאותי. האם הם בכלל חווים את המעבר? איך צולחים אותו? ואיך משפיע העולם הוירטואלי על כישוריהם החברתיים של דור המסכים? כאמא, אני מוצאת את עצמי מבולבלת לא פחות מאשר אותם ילדים.

ואז הכרתי את "חברים", מקום חדש ומקסים ברובע, שנועד לסייע לילדים בגילאי 6-18 בשיפור הכישורים החברתיים. בשיחה עם צוות המקום, ובעיקר עם ד"ר אלון וסרמן, המנהל המקצועי של המקום, גיליתי צוות שרוצה (ויודע איך) לעשות טוב לילדים שיש להם קשיים חברתיים. קשיים חברתיים יכולים לנבוע מקושי בדחיית סיפוקים, מופנמות, ביישנות, נטייה להצקות ועוד.

ב"חברים" נפתחות קבוצות של ילדים, בהנחייתם של מטפלים מקצועיים ומנוסים , המאפשרות להם לשפר את כישוריהם החברתיים. היתרון הגדול הוא שיש סביבם ילדים נוספים (לעומת טיפול פסיכולוגי של אחד על אחד). המפגשים עצמם מובנים וכוללים אלמנטים שונים של כישורים חברתיים (למשל, נפתחת קבוצת וואטסאפ לקבוצה, והילדים מתנסים גם בצורת תקשורת זו. המטפלים נמצאים גם הם בקבוצה, וכך יש התייחסות לאינטראקציה החברתית גם בין המפגשים).

ילדים שחווים קושי חברתי, חווים קושי גם במעבר בין העולם הפיזי לעולם המסכים. אתן לכם דוגמא: אם לילד יש קושי בדחיית סיפוקים, הרי שגם בהתכתבות בוואטסאפ הוא חייב לענות מיד. אין לו פנאי לחשוב האם זה נכון לו, ומהן ההשלכות של המענה המהיר. תשובתו, המתועדת לנצח, עלולה לפגוע בו (או באחרים).

במהלך המפגשים מתקיימים משחקים, לימוד, שיקוף והכוונה, והם מייצרים עבור הילדים חוויה חברתית חיובית. חלק מהמפגשים עוסקים בנושאים מוגדרים כגון דימוי גוף, ניהול שיחות חולין, התייחסות לעולם הדיגיטלי ועוד. בקבוצות נעשה שימוש בשיטות הלקוחות מפסיכולוגיה דינמית, התנהגותית וקוגניטיבית.

אלון החליט לפתוח את המקום לאחר שהגיעו אליו ילדים לטיפול בבעיות חברתיות, אבל הוא היה זקוק לאינטראקציה עם ילדים נוספים כדי להבין את התנהלותו החברתית של הילד, ולהקנות לו מיומנויות חברתיות. הוא עשה זאת במשך שנים בעזרת בע"ח (לקח את הילד והכלבה לגינה, וכשניגשו ילדים ללטף או לשחק עם הכלבה, הוא  נעזר באינטראקציה של הילד עמם לצורך הטיפול), ואז החליט להקים מרכז שבו יוכלו ילדים לעבוד על מיומנויות חברתית יחד עם ילדים אחרים.

מדובר ב 20 מפגשים קבוצתיים, הנמשכים כשעה ורבע כל אחד, כאשר שני מפגשים מוקדשים להורים. תהיתי מה גורם לילדים להגיע, והבנתי שפשוט כיף שם! צוות המטפלים נעים, מגניב (כן, במילים האלו) והילדים נהנים מכל רגע. הם חווים שאפשר להיות בקבוצה וליהנות, להשתלב.

כשהגעתי למקום, בדקתי את החדרים הקבוצתיים והאישיים וכולם שידרו נינוחות וחום. התחשק לי להשתרע על אחד הפופים ולשקוע בשיחה עם אלון. וזה לא ממש חשוב על מה. יכולתי לחשוב על אי אלו סיבות למה גם אני זקוקה להדרכות כאלו או אחרות. אבל בינינו, מי לא?

לפני כשנתיים, ראיינתי את רויטל גולן שסיפרה לי על שיטת אלבאום. אחד הדברים הזכורים לי מהשיחה הוא תיאור בני נוער שמגיעים לטיפול לאחר שנים של נטילת תרופות כמו ריטלין. כאב לי לשמוע שבתקופה הכל כך יפה של חייהם, הם אינם מסוגלים להתרגש, להתלהב, להתאהב. מאז אני שמחה לשמוע על אפשרויות נוספות לטיפול בילדים.

"חברים" מציעה אפשרות כזו. צוות המקום מאמין שאין פתרונות קסם, והפסיכיאטר האחראי של המקום, ד"ר בנימין גרינברג, לא אוהב לתת תרופות לילדים. המקום עובד בשיתוף עם מטפלים, בית הספר, ההורים.

באתר של חברים תוכלו למצוא מאמרים, הסבר על מה שקורה בקבוצות, הצוות ועוד. מומלץ בחום לקרוא ולהתרשם.

לקריאה נוספת: האתר של חברים, חברים בפייסבוק, מאמר דעה של אלון וסרמן ב YNET על כפתור ה Dislike, ליהיא לפיד כתבה על "חברים", ונטע אחיטוב מהארץ פירגנה גם היא.

עכשיו תורי.

חברים – קרית עתידים. דבורה הנביאה 121, בנין 3, כניסה 2. טל'  7572222 – 03