הכל החל ביום בהיר
לפני שנים, אולי אלפיים,
מאחור מואב תשאיר,
ולישראל עולות הן שתיים.
3
כי נעמי, אמרה אז רות,
לא אשאירך בדד.
האם לקתה באבירות?
קשה לומר בדיעבד.
3
בישראל, בין השדות,
סבתא רבא של דוד,
פגשה בעלם חמודות,
ולא רצתה בו כידיד.
3
בועז נשבה אז בקסמה,
מיהר הוציא הטבעות,
"לא" הוא בטח לא יישמע!
כל זה נקרא בשבועות.
3
עם השנים, הפך החג,
בין קציר וביכורים,
כן, קצת תמוה המנהג,
כולם הוכו בסנוורים.
3
בין פירות, גם ירקות,
צצו מוצרי חלב.
רות, עבור גלידות מתקתקות
עזבת לבטח את מואב.
3
מאז, כמו כל דבר כמעט,
החליטו כל בני ישראל,
ההיגיון – קיבינימט,
את הפרות יש לנצל.
3
קמו כאן חברות חלב,
והשתלטו, לאט לאט,
שלב אחר שלב,
על כל חלקה טובה, כמעט.
3
כי למה לפרה,
לרעות לה ברינה באחו?
נשנה לה אווירה,
ועטיניה כבר יתפחו.
3
למה לסמוך כאן על הטבע,
אם יש ביד פניצילין,
הפרה אוכלת רבע,
והקונה אינו מלין.
3
את ההורמון של הגדילה,
העגל כבר מזמן זנח,
אך הוא, ללא כל הגבלה,
בגבינה שלך מונח.
3
אם אחוזים של שומן,
את הבריות יטריד,
נשלח מיד הקלפטומן,
והוא אותם יפריד.
3
ולמה יש להתפשר,
על תנובה כל כך דלה,
אם אפשר להתעשר,
מעצם התעמולה.
3
רבותי, חישבו שנית,
מי כאן הוא שוטה הכפר,
מיד עזבו הפחזנית,
המעדן המסוכר.
3
שמעו, קראו
פתחו הראש,
אולי אפילו תתגאו,
את החלב הזה לנטוש.
3
אצלנו, כאן, ברובע,
בעסקים, על מדפים,
תוכלו למצוא, ואף לשובע,
שלל שלם של תחליפים.
3
אם סויה הוא בלתי נסבל,
יש גם אורז, גם שקדים.
קינואה ושיבולת השועל,
אמרו שלום לגמדים.
3
חג שמח!!!
קראי את השיר
ובאמת
חייכתי
מתוק וגם היסטוריה.
הד"ר הטוב הגיב בפוסט שלך!