(התמונה: מתוך דף הפייסבוק של רויטל גולן)

איך אני אוהבת שהדברים מתחברים לי מבחינת תזמון, דיוק, ערך ומחשבות. נדברתי עם רויטל גולן שניפגש כבר לפני כמה שבועות, אך רק עכשיו הבשילו התנאים ונפגשנו, ממש בתחילת שנת הלימודים, בעודי הופכת ביני לביני לגבי מערכת החינוך, הסתגלות הילדים (וההורים) אליה, המורים, היצירתיות וההפרעות האנרגטיות האורבות לנו בכל פינה. והנה, הגיעה רויטל, מטפלת בשיטת אלבאום* ותוך שעה, שהפכו לשעתיים וכמובן לא הספיקו, סיפרה, חיזקה, הדגימה ופתחה בפני אופקים, מחשבות וחידודים ורעיונות רבים. כל זאת כמובן רק על קצה קיצו של המזלג.

פתאום נפתחו לי המחשבות לדברים שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו. קחו למשל נהיגה, מן פעולה כזו שרובנו עושים באופן די אוטומטי, ולא נוטים לחשוב עליה לעומק. נניח שאתם לא אני, שנוטה לחלום תחת כל עץ רענן, בין אם אני נמצאת בתוך האוטו או מחוצה לו, לשקוע בשירים ממוססי לב ברדיו, או לפנטז על הא ודא, ואפילו להביא את החברים שלהם, בכל סמטה אליה אני נקלעת. אז נניח שאתם נהגים מקורקעים למדי. אתם אמורים להשתמש ביכולות הבאות (שימו לב, זו רשימה חלקית. חלקה התפוגג עם הריחוף הראשון שלי): שימוש בידיים (וכיום מצבנו עוד טוב. זוכרים שהיו לנו מהלכים?), ברגליים (כנ"ל), בראיה של 360 מעלות (כן, גם אחורי הראש הוא תחום רלוונטי, ואל תשכחו את כל השטחים המתים הזדוניים הללו), בחוש השמיעה (ולא מדובר רק בצפירות המעוררות של הנהגים מאחורי, אלא גם על הילדים במושב האחורי הזועקים לתשומת לב, הטלפון מהבוס שנלחם על המקום שלו בחיינו, חדשות הרדיו המאיימות, השירים הנוגים, חרקות הבלמים ועוד), המוח (כן, רצוי), קבלת החלטות, זיכרון ועוד שלל חושים ואלמנטים שרק המחשבה עליהם יכולה להחזיר אותי לימי הגלגיליות העליזים שלי (כנראה שבגיל 12 אחוזי הלחות לא עוברים את אחוז החסימה אם חשבתי ביום כיפור אחד לנסות, לא בהצלחה יתרה, להתגלגל מהרובע ועד כיכר המדינה ובחזרה). מסתבר שיש לא מעט אנשים עם חרדות נהיגה (ומה הפלא, כשחושבים על ריבוי היכולות המעורבות בפעולה הכאילו פשוטה הזו), וכדי לסייע להם, פיתחו אנשי שיטת אלבאום, ורויטל בראשם, תרגילים פשוטים להתמודדות. זו ההתמחות של רויטל, אבל היא מטפלת במגוון רחב של בעיות (קשיי קשב וריכוז, שיפור הדימוי העצמי, כאבים ומתחים גופניים, ועוד), אם כי הייתי רוצה לקרוא להן סטיות מהפוטנציאל (עוד נשוב לכך. אל דאגה. הפרעת הקשב שלכם צריכה להחזיק מעמד עוד קצת).

עכשיו חישבו על ילד רגיש, שנכנס לכתה א' וצריך להתמודד עם שלל הפרעות, כגון הקול של המורה, רשרושי הדפים, פעולות עיניים לכל כיוון אפשרי, מבטי החברים, המרפקים הנדחפים לכל פינה, ריחות הזיעה, קולו המונוטוני של המזגן, ההתנגשות בין הגיר ללוח (בעצם היום זה כבר לא רלוונטי, מחזירה את עצמי מהאייטיז), הטעם המוזר של המורה בביגוד (כן, יש דברים שנחקקו אצלי כבר מכיתה א'), צמידיה המקרקשים, האנרגיות השליליות של זו שיושבת ליד, החלומות המאיימים לתפוס כל רגע, השירים המתנגנים בראש. רק מהמחשבה הזו מתחשק לי לנסוע לויפאסנה של חודש. אין לי מושג איך התמודדתי עם כל אלו בגיל 6. המחשבה על שנאלצתי לוותר כדי לשרוד, ואפילו כאילו בקלות, את שנות הלימודים, מביאה דמעות לעיני. עכשיו צריך להתמודד גם עם הרגש. התבלבלתם? אז הנה באה שיטת אלבאום ומנסה, בתרגילים פשוטים, ולעיתים בפגישות ספורות, לסדר את העניינים, ולהחזיר את הילד לקו שלו.

הייתי רוצה להגדיר, ויסלחו לי מביני הדבר אם אני לוקחת את השיטה למקום רוחני מדי, שלמעשה השיטה מנסה להחזיר את האדם, גדול כקטן, לפוטנציאל הראשוני והפנימי שלו, זה שקיים לפני התוויות שהודבקו לו, הערך העצמי שהוא סיגל לעצמו, האמונות החוסמות או שכבות ההגנה שהוא בנה סביבו במיומנות מרשימה, לעיתים כבר בגיל ינקות. הפוטנציאל הזה, או בפיזיקה משפחתית הקו, או אם תרצו – עמוד השדרה הראשוני, הוא משהו שרובנו כבר מזמן התנתקנו ממנו…

האמת? הסתקרנתי. כמובן שרציתי לדעת עוד. מיד חשבתי על אי אלו הפרעות שהייתי שמחה לעבוד עליהן.

אוקיי, אז רק ליתר בטחון, מי לוקח אותי הביתה באוטו שלו בפעם הבאה?

*שיטת אלבאום – טיפול טבעי בקשיי קשב וריכוז, קשיי התארגנות, קשיים חברתיים ועוד. השיטה מיועדת לכל גיל… רוצים לדעת עוד? כנסו לכאן

רויטל גולן –5398466 – 050 (הטיפולים מבוצעים ברמת החייל)

לדף הפייסבוק של רויטל