משהו טוב קורה בקופסא בימי חמישי בערב.

פעם יכולת לפגוש שם נהגי מוניות פלרטטנים (וזה לא שיש לי משהו נגד נהגי מוניות. כמה מחברי הטובים ביותר הם כאלה). משהו השתנה; ולא רק הטפט והתפריט המתואמים. הפעם האוכלוסייה אחרת. אנשים בגילאי 40-50, בטח מהסביבה, כולם מחייכים, ולא רק אלי.

ישבנו על הבר, חברה יקרה ואני. לגמנו קוקטייל מחוזק ויין, בהתאמה.

לא הגיע הזמן, לאחר שנים, קצת לגוון את תפריט היינות בכוסות? מיצינו את קולומביה קרסט, קיאנטי לאונרדו ופלאם קלאסיקו. מזל שאתמול היה גם רזרבד.

מה עם לפתוח בקבוק בזלת, ככה, בשביל לפנק קצת את הלקוחות? פעם אחת זה קרה לי שם. כנראה מעידה חד פעמית של הברמן…

מולנו זוג נשים בבלונד זוהר שכמעט האיר את חשכת הבר. עדיף לבחון את קעקועיו של הברמן שהצטרף. משמאלנו גבר שלא מפסיק לחייך. חם בנשמה זה עושה לי.

המוזיקה ברקע נהדרת. שנות ה- 80. דיוויד בואי, דפש מוד, פיטר גבריאל. חסרה לי קייט בוש…

אחרי כוס יין אחת הגיע  Pictures of You. הרמתי כוסית לכבודו של רוברט סמית וחייכתי לעצמי.

אחרי שתי כוסות יין הגיע פרינס, עם בחירה לא טריוויאלית – Girls and Boys. כמה קל לרצות אותי. כמה תנועות נענוע אגן של קריסטין סקוט תומס, ואני בשמיים.

באוטו, לאחר שעזבתי את המקום ועצרתי לרגע כדי לצייץ בטוויטר להנאתכם, עוד פליט של המקום הציע לי חיבוק ונשיקה, ככה על הדרך. סירבתי בנימוס. גם הוא חייך.

אבל ההיי לייט של הערב שייך ללא ספק לגבר החסון שישב לידי וללא היסוס הזמין מנת נקניקיה אימתנית וצ'יפס. דווקא נקניקיה. דווקא לידי. לא שיש לי חוש מידה, אבל אורכה היה לפחות 25 ס"מ. והעובי- שלא נדע. גם לו רציתי (ותאמינו לי שרציתי) לא יכולתי להתעלם מהמפגע ששכן לידי.

כבר ציינתי שאני צמחונית? אוי אלוהים.

עסיסי בקופסא. תרתי משמע.

http://www.jukebo.com/prince/music-clip,girls-and-boys,surs3.html

הקופסא – קהילת סלוניקי 7.  03-6484788