שימו לב – המקום נסגר

לפעמים אני מרגישה שמשהו בהתלהבות שלי נשאר (מילה עדינה ל"נתקע") בגיל 16. רוב הפעמים אני חושבת שזה נפלא. זה גורם לי להתלהב מדברים קטנים ושוליים, לזכור זוטות (מילים של שירים שלא שמעתי 15 שנה, למשל), להתאהב בסערה, לדמוע משיר ששמעתי או קראתי לראשונה, להיות מוקסמת ממשפט, מילה, או אפילו תמונה שאני רואה. לפעמים זה נראה לי ילדותי. ילדותי מדי. הרי שנתי הארבעים מתקרבת. אבל אז, בהתלהבות, אני מזיזה את המחשבה המדכאת הצידה…

היום ביליתי את אחר הצהריים בפטלינה. הילדים בילו עם סבתא, ואני מצאתי פינה שקטה, בבית הקפה ששולח אותי לחלום, כדי לנסות לכתוב ברכת סוף שנה למורה של בני. בתום זמן האיכות שלי עם החרוזים, ניגשתי ל"פינת אוכל", המעדנייה הצמודה, כדי לבדוק סוף סוף מה היא טומנת בחובה.

הדבר הראשון בו הבחנתי, לאחר החיוך של המוכרת החיננית, הוא מבחר היינות. הוא אינו גדול – אבל הבחירה כל כך לטעמי. הרגשתי כי דעתי משתבשת עלי. כשניסיתי, מאוחר יותר, להיזכר במילים המדויקות אותן הפרחתי לאוויר המעדנייה, לא זכרתי מאומה. האם רק המחשבה על היינות שיכרה אותי קלות? או כלוט? כאמור, גיל 16.

מה שלא ידעתי בגיל 16, ואני יודעת היום (ממש משתבחת עם הגיל. כלומר, עם היין), הוא שמעדנייה שמחזיקה ביינות כמו עין תאנה, אמפורה, פלטר ועוד כמה נהדרים, שמה לה מיד חותמת של איכות, לפחות החותמת שלי (לא שהיא שווה משהו, אבל בגיל 16 מותר לשגות באשליות). המעדנייה קטנטנה, נעימה ומזמינה, וכמובן לא רק נלהבים כמותי. יש לי הרגשה שכל מה שיש שם נבחר בקפידה. בכל זאת, תושבי צהלה לבטח יודעים דבר או שניים בכל הקשור לאיכות.

לאחר שהתאוששתי (לפחות למראית עין) מהיצע היינות, ראיתי שיש שם גם לחמים, מתוקים, גבינות ונקניקים, סלטים וממרחים מתוצרת עצמית. החיננית סיפרה לי שיש גם אוכל מוכן לקחת הביתה. בתחילה סיפרה לי שיש קציצות, ממולאים, אורז. לאחר דקת שיחה היא הבינה מי עומדת מולה וסיפרה על תבשילי קינואה. בשישי שבת יש הפתעות בגזרת הבישולים, שאמורים לחסוך לנו בזבוז זמן על בישולים (אילו לא הייתי נלהבת, הייתי נחרדת, אני והפיזיקה המשפחתית שלי). כך נדמה שהיא רמזה, במילים אלו או אחרות. כנראה שאחרות. העיקר שהייתה חיננית. פתחתי סיר שהיה מונח וריח מלא של אורז עלה ממנו. ריח ביתי. לידו כמה ממולאים שחיכו בסבלנות לקונה המתאים.

רכשתי את לחם הדגנים ובקבוק של אמפורה (רד מד). בערב, אחרי שהילדים נרדמים, מוזגת לעצמי כוס יין משובח. מקשיבה לשיר המצורף. מתחשק לי לראות סרט של מולי רינגוולד, אבל יש גבול לכל התלהבות. או שלא?

פינת אוכל (מעדנייה) – עיר שמש 73 . טל'  03-6037702

שימו לב – המקום נסגר.