אני די מפחדת להגיע למסעדות שמוגדרות כבעלות "סגנון אמריקאי". מהו בדיוק אותו סגנון? מנות גדולות מדי, עם אחוזי שומן גבוהים מדי, טעם דל מדי? ספות דמויות עור רכות מדי? אווירה נטולת ייחוד? יישור קו של מראה, טעם ומאוויים אישיים? עדיין לא הבנתי במה בדיוק יש להתהדר.
בכל זאת, החלטתי לקחת את המשפחה לאכול ברשת ההמבורגרים בורגוס, או BBB (רק עוד בי חסר פה במדינה), כדי לבדוק האם הרושם שלי מוטעה. ובכן – הוא לא.
בדיוק מה שדימיתי לעצמי מצאתי כאן במסעדה – ספות עור, בשר מעובד, הרבה פחמימות ומסכי ענק מכל כיוון. כך בדיוק אני מדמה את העתיד בתסריטי האימה הליליים שלי, כולל המלל הפואטי. להשלמת התמונה, רצוי שתקראו את הפוסט מכאן ואילך בקול מתכתי וממוחשב במיוחד.
המוטו – לעס, התבונן במסך והיה בשקט. טעם אישי ודעות מהפכניות לא ישמעו כאן.
הילדים – בחרו במנת בריאות סטייל אמריקה (נקניקיה, שניצל או המבורגר בלוויית צ'יפס), הדבקו תוך שניות למסך, ופלא אם ההורים ישמעו מכם במשך הארוחה. יש הטוענים שזה יתרון. בכך יתחיל הפיכתכם ליצורי על חסרי דמיון.
המבוגרים – הנכם מוזמנים להימנע משיחות, אם תבחרו להביט באחד ממסכי העל במסעדה. להשלמת המעבר לחסרי מעוף, בחרו בכנפי עוף דביקות, טבעות בצל שומניות, המבורגר ענק וצ'יפס. אל תוותרו על מנות גדושות שוקולד לסיום.
האווירה – סתמית. חשוכה. מנורות ענקיות וצהובות מדמות שמש בשמיים קודרים. אין שום סיבה להיות בחוץ. האוויר גם כך מזוהם מדי.
השירות – חובבני, אך חביב. מרק עלול להגיע כ 30 שניות בדיוק לפני המנה העיקרית. שתו אותו במהירות. אין סיבה להתמהמה.
הטעם – שטוח. ההמבורגר הצמחוני לבטח יהיה יבש. לחמניית הבריאות מאתגרת חיך. הירקות האפויים יסבלו כולם מטעם דומה. הפטריות המוקפצות יהיו הברקת הארוחה. כדאי שתבינו כי המזון ממילא מקורו בגידול אחד. ותרו מראש על הניסיון למצוא גיוון בטעם.
הפתעות – אין. הן עלולות למלא את ראשכם ברעיונות.
אמריקה- יש.
נקודת אור – בוב דילן על המסך. לרגע. כדאי שתתפסו אותו, ומהר. זה הדבר האמריקאי הכי טוב שתמצאו כאן, ויש לי הרגשה שגם לו כבר לא ממש אכפת…
BBB – הברזל 19 א', טל' 03-7261118
מה דעתכם? אשמח לשמוע