בתום הביקור בארקפה רמת החייל, הייתי חייבת לקרוא מה יש להם לומר להגנתם. פתחתי את אתר האינטרנט שלהם. הצצתי ונפגעתי. כמה יומרות. אאוצ'. תפריט הקפה נשמע כמו מערכון מארץ נהדרת (אספרסו, מקיאטו, מקיאטונה, קפוצ'ינו, קפוצ'ו, לאטה, לאטה מקיאטו, פילטר, קפה קון פנה, פנונה, וגם הכל כפול), היחס לכל פול קפה בודד ממש מעורר בי רחמים […]

  שימו לב – המקום נסגר ערב יום חמישי. חברה יקרה ואני נפגשות לחגיגת יום הולדת משותפת. מסורת רב שנתית ומופלאה שכזו. השנה על הפרק – הגיל. הגיל המתקדם… האירוע השנתי מתחיל ברכישת מתנות הדדית. את תאוות הקניות סיפקנו בקוביקה ובליאת ומירב. את התאווה לעיניים סיפקנו בקלקה שוז, והלוקיישן לסיפוק תאוות החיך – נבחר להיות […]

       יש משהו בסניף הזה של סטימצקי, בטופ דן, שבכל זאת נותן את האשליה שמדובר בחנות ספרים קטנה ושכונתית, ממש כמו אלו שהיו פעם, כמו אלו שניתן כיום לראות כמעט רק בסרטים בכיכובה של מג ראיין. יש לי הרגשה שאחת האחראיות לתחושה הזו היא המוכרת הממושקפת, שהמלצותיה לא אכזבו תולעת ספרים שכמוני מעולם. […]

הגעתי לקפה מולי, או מולי קפה, במיקדו סנטר במצב רוח קרבי במיוחד. הבחירה הייתה ממוקדת. מצב רוח קרבי + מקום שתמיד מספק לי חומר להתעמרות = לחימה בשטח בנוי, עד התשת הכוחות הלוחמניים. שותפי סיפק לי מידע לגבי בית הקפה החדש הזה, שקם על חורבות קפה קפה, והגעתי מיד כדי לממש את יצר הזעם. בעוד אני מתכוננת […]

       מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי כבר יודע שאני חובבת מקומות קטנים, לא מסודרים מדי, המכילים אסופת פריטים ממקומות שונים, שיש בהם איזשהו טוויסט, משהו שונה, אופי מוגדר. מקומות ששולחים אותי לעולמות אחרים, שמציתים את הדמיון והפנטזיות… סבתא ג'אנענע, הגלידריה הקטנטנה הזו, היא בדיוק אחד המקומות האלו. העיצוב הוא ממש לא העניין – […]