שוב מקום ברובע מתחדש, ובכל זאת משאיר משהו מקודמו. זה גרם לי לחשוב על קפה לאה. למרות שהשיפוץ של המקום היה מינימלי, ולמראית העין לא הרבה השתנה, החלפת הבעלים הביאה איתה משב כל כך רענן, שונה ונעים של אנרגיה, שכשנכנסים לבית הקפה ברור כי המקום הוא מקום אחר, חדש, שונה. לפני כשבועיים, לאחר ביקור בביתא […]

     כבר כמה שבועות שאני מנסה לכתוב על טפליא ובכל פעם אני נתקעת במשפט הראשון, ברעיון. יש בי אמביוולנטיות לגבי החנות הקטנה הזו. היא כל כך יפה, מלאת רעיונות, צבעים, אהבה ליופי. בדרך כלל זה מספיק לי. אני לא באמת חייבת להתרושש כדי ליהנות מהיופי – אף פעם לא הייתה לי בעיה להיכנס, לנשום, […]

  בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על חברות, וחוזרת שוב ושוב לכמה אנשים יקרים שמלווים אותי כבר המון שנים. עם שניים מהם שיחקתי כבר בגן. התחושה הזו שהם שם, הביטחון שיש לנו זה בזה, מחמם לי את הלב לאט לאט, על אש קטנה ונעימה, במשך שנים. יש משהו בחנויות כמו דהרי, שמיד זורקות […]

באותו מרכז מסחרי בו נמצא אולפן החבובות, נמצאת חנות צעצועים של פעם. המוכר מוני הוא סנצ'ו פנשה של הצעצועים. גם חלק מהצעצועים נראים כאילו נשמרו מהמאה השבע-עשרה. סנצ'ו הוא נושא כלים נאמן. הוא גם דברן לא קטן, אף על פי שאבירו נוזף בו שוב ושוב בשל כך. אין ספק כי הוא למד מאדונו, דון קיחוטה, […]