מודה, לקח לי די הרבה זמן להיכנס לחנות ללין החדשה, ולו רק כי שמרתי לקפה גרשווין, שעל חורבותיו נפתחה ללין, חסד נעורים. הגעגועים לכריך האבוקדו מנעו ממני להפנים את חסרונו של בית הקפה האהוב עלי בשנים האחרונות. אך היום זה סוף סוף קרה. קרם הרגליים שלי נגמר ולא הותיר לי ברירה. עקרונות לחוד וטיפוח […]

  למה לאשתו של האיכר אין שם? מה קרה לפמיניזם? מה היו אומרות על כך הסופרג'יסטיות? האם זו מחווה לשלום חנוך או לאריק איינשטיין? משום מה לא נראה סביר. אם כבר הייתי מהמרת על אורי זוהר. ובכלל – יש היום עדיין איכרים? הייתי מדמיינת אותם כגברים חסונים, כובע רחב שוליים לראשם, חולצת משבצות לגופם ומגפי […]

    יש משהו באינטימה. אם בקצה האחד של חנויות הלינז'רי ניצבת בגאון חנות כמו ג'ק קובה, ובקצה השני מתמקמת בצנעה חנות כמו העמוסה ההיא בשלבים, אינטימה שוכנת לה במקום טוב באמצע. באינטימה נעים להסתובב. אין מוכרות שמודדות לך את החזה בעיניהן, אין חזיות תחרה שמחירן שווה לארוחה זוגית בכתית, אין ביריות שגורמות לך להחסיר […]