בימים אלה של חשש, חרדה, אי התקהלות ולחלקנו חופשה שלא מרצון – יכולה להמליץ על כל מה שחווינו בהולך בת"ל: הרעיון העומד מאחורי המיזם הוא להישאר בקהילה שלנו, בסביבה הקרובה, ולצאת קצת למרחב הציבורי הקרוב – בקיצור כל מה שמתאים עכשיו.

אז מזכירה לכם כאן כמה מהאופציות במרחב שלנו, שיכולות להתאים בכל עת:

ונתחיל בטבע העירוני-

• ממש ליד שבט צופי צהלה, בין צהלה למשתלה, מתחיל שביל עפר (כשעומדים מול השבט, השביל מימין). שביל העפר יוצא בין שרידי עצים ותיקים, פריחה של סוף חורף מובטחת והמשכו של השביל לצד כמה עצי שקמה עצומים, מזמינים לטיפוס קטן. השביל עולה וממשיך, מטפס על רכס הכורכר המקומי. בקצהו כמה עצי אקליפטוס ותיקים ותצפית נהדרת לשדות ופרדסי מזרח העיר. חוזרים באותה דרך.
• נחל הפרדסים בשולי נווה שרת. מתחילים ליד רחוב אלמגור 22 בנוה שרת. מחפשים את המעבר לאפיק הנחל. נחל הפרדסים עומד באיום נדל"ן, ועתיד להפוך ל"שכונת נחל הפרדסים". עם זאת, את האפיק עצמו ורצועה צרה חייבים לשמר גם בעתיד. עד אז, נרד לאפיק הנחל, נראה בוסתן קטן שיצרו תושבים מעורבים ונמשיך כמה שמתחשק באפיק עצמו. הולכים כמה שרוצים, הדרך חזרה זהה. מי שממש חדור עניין, הנחל הוא יובל של הירקון, ואם המשכתם עד המפגש עם כביש 4 מיד לאחר מכן רואים את המפגש עם נהר הירקון. אם הלכתם מנוה שרת עד כביש 4 מדובר בשני ק"מ לערך, ועכשיו צריך לחזור אותם. עוד מידע כאן.

• בצמוד לבית הספר עירוני י"ד, גבעת כורכר נישאה, תצפית מרהיבה לכל גוש דן. רתמים פרחו בביקורנו האחרון וביצבצו להם בצלים של עיריות או אחרים. מתי לאחרונה טיפסתם על הגבעה הזו? הנה הזדמנות להשקיף על הבית והשכונה מזווית אחרת. מכאן, נרד דרומה במורד רכס הכורכר – בשבילים ורחובות כאוות נפשכם. נחצה את אליהו מפרארה, נלך ברחוב טורקוב. כל סמטה מקבילה טובה לא פחות. בדרך כמה גינות קטנות, ואנחנו יודעים שאנחנו בדרך לפי מגמת הירידה. מסיימים את הירידה מרכס הכורכר בנהר: הירקון שלנו, ממש ליד הגשר לכיוון קניון איילון. בטוחה שמצאתם שביל, סמטה או מדרגות שונים מאלה שבהם אנחנו צעדנו.

הידעתם? ירדן, ירמוך וירקון מחזיקים בתוכם את המילה יר, שהיא ככל הנראה השם האכדי לנהר של ממש. והוא שלנו. פיקניק על הדשא ליד המתקנים, ואתם מסודרים.

תהנו, הילה.