(צילום התמונות: עמרי מירון)
שימו לב – המקום נסגר
נפגשתי עם אבי מזרחי, שפתח ברובע שלנו חנות מיוחדת, כדי לשמוע ממנו מה יכול להיות חברתי בירקן שכונתי. ובכן, גיליתי שהרבה!
החנות קלמנטינה מציעה פירות וירקות, וגם שמני זית, חלבות, טחינות, קונפיטורות ועוד. אבל, מעבר למוצרים יש לה גם אג'נדה:
- רכישה ישירות מחקלאים, כל עוד זה מתאפשר – תפוחים מקיבוץ יראון, ירוקים מחבל הבשור, תותים מצופית, ועוד. אבי בעצמו נוסע לקחת את הירקות, וטוען כי הוא נהנה מכל רגע במחיצת החקלאים ובשדות.
- העסקת עובדים שרוצים לחזק, מהאזור – אימהות חד הוריות מהאזור, עובדים מעל גיל 50 ועוד.
- אימוץ גנים של חינוך מיוחד – אבי החליט לאמץ גן בהדר יוסף וגן ברמת החייל, והם מקבלים ממנו באופן שוטף ירקות ופירות בחינם.
- חלוקת הרווחים עם עמותות – אבי החליט בכל שנה לאמץ עמותה כלשהי. השנה החליט לחלוק את הרווחים עם העמותה לתסמונת רט.
- שילוב הקהילה במיזמים עתידיים – אבי מתכנן להקים גינה קהילתית יחד עם הורים מאחד הגנים שהוא מאמץ.
אבי בעצמו שימש כסמנכ"ל פיתוח אסטרטגי וגיוס משאבים בעמותת "אתגרים" כ 11 שנים, ועשייתו במגזר החברתי רבה. כך הוא נחשף למודלים שאני אישית מאוד מאמינה בהם, של "עסקים חברתיים". היתה לנו שיחה מעניינת בנושא, והלוואי והתחזיות שלנו יתממשו, ועסקים חברתיים יצוצו יותר ויותר, עד שאנשים יבחרו לרכוש בעיקר בהם, בשל הערך המוסף.
רציתי לדעת איך הגיע לעסוק בשילוב המיוחד הזה של פירות וירקות ועשייה חברתית. הוא טוען שזה היה מקרי. אני טוענת שאין מקריות.
בשלב הראשון אבי רצה לפתוח קונדיטוריה, ברמת החייל, יחד עם הקונדיטורית טל האוזן, אך זה לא הסתייע. יש לו שני חברים קרובים בעלי פרדסים, והוא החל להיחשף לפער המטורף בין החקלאים לצרכנים. הוא חשב שלא ייתכן שייווצר פער כזה, בצורך כל כך בסיסי – מזון, והחליט לפתוח חנות ירקות ופירות שתנסה להתגבר על הפער הזה. את החנות בנתה נגרית בשם מיכל ובתה רעות, בעלות נגריה בצפון.
אבי מזרחי היה ממקימי כמון, גוש שגב וניהל את התרבות והספורט במועצה. בהמשך ייצר שמן זית ואף הקים מחלבה לגבינות עיזים. היו לו גם כמה מסעדות, ואז החל לעבוד ב"אתגרים". אבי הוא גם נכה צה"ל, שנפצע, במלחמת יום כיפור, ובמסגרת עבודתו ב"אתגרים" הקים את בית שניאור (שנמצא כאן ברובע).
כיום אבי משמש כיו"ר בהתנדבות של שתי עמותות: "חוות אורי" (עמותה של נוער בסיכון בעמק האלה) ו"כלים" (גוף בנושא כוריאוגרפיה בשילוב אוכלוסיות מוחלשות וקהילה).
כנראה שהנושא החברתי הוא סוג של חיידק. מהרגע בו הוא תוקף אותך, אינך יכול להשתחרר. תראו אותי – מאז שנחשפתי לנפלאות העסקים החברתיים, האפשרויות הגלומות בעשייה קהילתית בשילוב עסקי, נפלאות הקיימות והכלכלה המקומית, גם אני מסתכלת על העולם בצורה קצת שונה – יותר עסקים מקומיים, יותר תמיכה במי שחברתי, יותר חיפוש אחר הערך המוסף של העשייה. בכנס של יזמים חברתיים שנכחתי בו לאחרונה, גיליתי שיש עוד הרבה אנשים כמוני, וזה נותן לנו תקווה גדולה!
סיפרתי לאבי על שוק האיכרים שהקמנו בהדר יוסף, ופעל למשך כמה שבועות, והוא התלהב. מי יודע? אולי בקרוב השוק הקטן והמקסים יקום לתחיה?
אז אם קניה שיש בה מעבר לצרכנות, אם חשוב לכם שהכסף שאתם מעבירים למוכר מוצא את דרכו לא רק לכיסו אלא גם לקהילה ולאוכלוסיות מוחלשות, נדמה לי שקלמנטינה היא חנות שכדאי לכם להכיר.
קלמנטינה הדר יוסף – קהילת ורשה 107, 03-9658899
שימו לב – המקום נסגר.
מה דעתכם? אשמח לשמוע