(צילום: קסו שכמייסטר)
שימו לב – המקום נסגר
אחד הדברים הכי כיפיים בלהיות בלוגרית מקומית הוא להכיר מקומות חדשים, ובמיוחד את מי שעומד מאחוריהם, ואת הסיפור האישי שלו או שלה.
את גלילא, שנפתחה לא מזמן, על חורבות ניקי רוז, כבר דגמתי כמה פעמים. טעמתי מנות שונות (ונפלאות אחת אחת), חזרתי עם הבת שלי ובהמשך הבאתי אפילו את המשפחה שהגיעה לביקור מחו"ל. כל מי שלקחתי לגלילא יצא ממנה מאושר.
גלילא מציעה אוכל גלילי, פשוט, שמוכן באהבה ומוגש באהבה. תוכלו למצוא שם סלטים, בשרים, פסטות, דגים ופירות ים, ויש אפילו לא מעט אופציות לנמנעים ממזון מן החי, כמוני.
בשעות הצהרים מוגשות שם עסקיות, במגוון מחירים (החל מ 53₪ וכלה ב 99₪), הכוללות מנות פתיחה משתנות (טעמתי סלט חצילים, סלט גזר, סלט כרוב, חמוצים ואת החומוס הנפלא שזכור לי מהילדות כחומוס דרוויש מגשר הירקון), ומנה עיקרית לבחירה מתוך התפריט.
כל המנות מוצעות גם בטייק אווי, ולטובת הממהרים, יש גם כמה מנות מיוחדות המוגשות בפיתה. בסופי שבוע מוגש בופה מיוחד לארוחות הבוקר, ובו שלל סלטים, מיצים טבעיים, לחמים ומאפים מיוחדים ועוד.
בארבע ההזדמנויות שביקרתי, טעמתי גם שני סוגים של סלטים (טריים וטעימים), פסטה ברוטב עגבניות (הבת שלי נאלצה להתמודד עם צמד מבוגרים שטעמו עוד ועוד, כי המנה טובה מאוד!), חציל משני סוגים ושוב ושוב את החומוס הנפלא. ילדי המשפחה שלי נהנו מאוד מההמבורגר, ואם לשפוט על פני הסובבים, הקינוחים היו מופלאים.
אבל הקליק האמיתי שלי עם המקום נוצר כשישבתי לשיחה עם השף הראשי, ניהאד. אני מאמינה שהאנשים הם אלו שעושים את המקום, את האווירה, הם אלו שנותנים לנו סיבה להרגיש בנוח, ליהנות, ולחזור.
ניהאד הוא הלב של המטבח של גלילא. במקרה שלו, כשאני אומרת לב, יש לזה משמעות רבה. לא נתקלתי מעולם באדם שמבשל עם כל החושים, פרט לאחד מיוחד, ועם כל כך הרבה אהבה ופרגון. ניהאד מבשל עם הרגש, עם הלב.
ניהאד סיפר לי על הפעם הראשונה בה ראה שף מקפיץ משהו. הוא היה בן 14, והוא זוכר זאת כאילו היה זה אתמול. האש הזו הציתה משהו בליבו, ובאותו רגע הוא הבין שהוא חייב להיות במטבח. יומיים לאחר מכן הוא החל לעבוד במטבח של מסעדה, כל יום לאחר הלימודים. בעודו מדבר, נזכרתי בספרו הנפלא של שמי זרחין "עד שיום אחד" (לא קראתם? מומלץ).
מאז הוא בילה במטבחים של כמה מסעדות מוכרות (כמו ראנינג סושי, בר פירות ים ועוד), למד מכל שף שעבד איתו, והמשיך לאהוב את המטבח, ובגדול. הוא המציא כמה מנות מיתולוגיות (כמו סושי מצופה בפנקו ובתוכו גבינה מותכת), כמעט במקרה, והתנסה בסגנונות בישול שונות.
ניהאד מבשל עם כל הלב, אבל כמעט שלא טועם מנות. הייתי חייבת לתחקר אותו על אופן הבישול, הרגש הנלווה והכלים שעומדים לרשותו פרט לחוש הטעם, וגיליתי שף מקסים (הוא הצחיק אותי כהוגן), שמשתמש ברגש כדי לבשל. נדמה לי שכך גם יוצאות המנות ממטבחה של גלילא.
עשבי התיבול גדלים בגינה הנעימה כל כך, ובקרוב אולי תוכלו לטעום מנות עם פסיפלורה או תאנה היישר מהעץ. כל הקינוחים מוכנים במקום עצמו, ובזמן שניהאד ריתק אותי עם סיפורו, ניגשה לקוחה וביקשה להזמין מעל 20 מנות מלבי לארוחת ראש השנה. זה אומר הכל, כנראה.
השפע, האהבה, הפרגון, האמונה המלאה בחומרי הגלם המקומיים, וכנראה החוש השישי המיוחד של ניהאד – הם אלו שיוצרים מקום קסום חדש ברובע, שנותן הרבה כבוד למקומיות, לארץ שלנו, ללקוחות, לאהבה. לא יודעת מה אתכם, אבל אני לגלילא חוזרת.
גלילא – קהילת סלוניקי 11, טל' 03-652-1100. פתוח כל יום מ 12:00 בצהריים, ובשישי ושבת גם בבקרים. שימו לב – המקום נסגר.
מה דעתכם? אשמח לשמוע