בשנה שעברה, לקראת ראש השנה, כתבתי תפילה אישית, המורכבת מדברים ריאליים בלבד. בראש הרשימה הייתה תקווה שגלעד ישוב הביתה. המחשבה על כך מעלה שוב ושוב דמעות בעיני.
השנה, לאור ההצלחה המסחררת, החלטתי להתפרע, ולקוות לדברים נועזים והזויים במיוחד. אז הנה רשימת התקוות הפנטסטית שלי לשנה הבאה עלינו לטובה. תקווה אחת לכל חודש:
- שכל האנשים יגידו בוקר טוב זה לזה בבוקר, ושלום כאשר הם נכנסים למקום כלשהוא (חנות, בית הספר, מעלית – הכל הולך).
- שיובל המבולבל ייקח שיעורי פיתוח קול.
- שמחשבה תעלים צלוליטיס.
- שליידי גאגא תוחזר לכוכב ממנו היא הגיעה, לתמיד.
- שבן הזוג שלי יגיד שטופו זה טעים.
- שהאיראנים יוצפו באהבה ללא תנאי (היישר מהרקיע השביעי) ויציעו לנו שלום.
- שמישהו ימציא כפתור ווליום לאנשים.
- שהעולם יהפוך צמחוני. לטיגריס הסיבירי יש פטור.
- שסוף סוף תתגלה האמת על מוצרי החלב.
- שהמג'יק סטיק של דבי וגבי יתברר כאמיתי, ויימכר באיביי, במהדורה בלתי מוגבלת.
- שדמיטרי חוורסטובסקי יציע לי לשיר איתו דואט (ווקאלי, כן?).
- שאצליח לעשות הכל מתוך אהבה, ולא מתוך פחד.
שתהיה לנו שנה נפלאה, ונגשים, כל אחד בדרכו, לפחות חלום אחד.
ואם כבר בהזיות דנו – קבלו את הקליפ הבא:
מה דעתכם? אשמח לשמוע