אחד הדברים הבולטים בחזון של יוקה, לפחות עפ"י אתר האינטרנט של החברה, הוא חוויית הקניה והיחס האישי. מצטערת, לא חוויתי קניה ובטח לא יחס אישי בחנות שלהם ברחוב הברזל.
היה זה יום חם. חם מאוד. מהימים האלו שבהם האנרגיות לא מצליחות לנסוק. על מה אני מדברת, הן לא מצליחות אפילו להרים את הראש מעל המים. כלומר, מעל לאחוזי הלחות המוטרפים של תל אביב. חזרתי משיטוט עם ילדיי במוזיאון הארץ (ואגב, מומלץ מאוד לבקר במופע "שרמנקה"), וכולנו ייחלנו לארוחת צהריים עמוסת פחמימות ומזגן, כדי להחזיר לעצמנו קצת אנרגיה. פסטה מיה הייתה הבחירה המושלמת.
הגענו קצת לפני הזמן (אחת מהתכונות הבלתי נסבלות שלי, שכה לא הולמות את מקום מגוריי) וכשירות לקוראות הבלוג, החלטתי לבדוק מה מציעה החנות שנפתחה על חורבות הגלידריה החביבה, סבתא ג'אנענע. טוב נו, בואו נודה שברגע ששמעתי כי השמלות נמכרות בהנחה ושמחיר כל נעל בחנות מאה שקלים בלבד, דמיינתי כי רכישה קטנטנה וצבעונית תשפיעה גם היא על האנרגיות המתכנסות שלי בימים אלו. ראיתי שיש גם אי אלו דגמים של מכנסי O'lala, שגזרתם חביבה עלי עד מאוד.
מדדתי כמה שמלות, אך אף אחת מהן לא ישבה עלי כמו שצריך. חייבת להודות שלמרות מחירן הקורץ, עלי- הלוק לא נוצץ. הבטחתי לשוב לאחר ארוחת הצהריים כדי לבדוק את מבחר הנעליים. הרי אין כמו זוג סנדלי עקב כדי להקפיץ את האנרגיות. דמיינתי כבר את הפסקול ברקע (מי שעוקב אחרי כבר יודע שדייב גהאן מלווה את מדידות או רכישות הנעליים שלי, לפחות בראשי. ולא, אין לי הסבר הגיוני, רק רגשי), ואז נזכרתי שבעת החניה במגרש הסמוך השמיעו ברדיו אחד מהשירים הנפלאים שלו ושל מצילי הנשמות. הכול כתוב מראש?
למרות זאת, כשבטני עמוסת פחמימות, ונפשי מאוששת מעט, עת ניגשתי לבחון מקרוב את נעליה של החנות, התפוגגה תקוותי להקפצת אנרגיות. לא דובים ולא נעליים. כלומר, נעליים יש, צבעים יש, מידות יש, שיק – אין. גם למוכרת נדמה כי חסרות אנרגיות. כמעט ושלחתי אותה למנת פסטה מקמח מלא על חשבוני. התקשיתי לדמיין איך בחורה שמוקפת בנעליים נמצאת בחסך אנרגטי, אבל אז שמתי לב שאין מוזיקה בחנות. הבחורה הזו זקוקה לכמה שירים מקפיצי אנרגיה (או לקולו המלטף של דייב), מנה הגונה של פסטה ובטח שגם קצת אהבה לא תזיק. מי יודע? אולי נפלתי עליה, אני והרגש המתפרץ שלי, ביום שכזה. אבל יוקה זקוקה להרבה יותר ממה שיש לה כרגע כדי לשרוד.
חוויית קניה ללא מוזיקה? אין סיכוי. יחס אישי אנמי? לא תודה. בזכות נעמה טואטי התרגלתי לטוב. חם בחוץ, אבל ביוקה קר. וזה לא הקור לו אני מייחלת, אפילו לא ביולי אוגוסט.
Yucca – הברזל 34. טל' 5259163 – 03
http://www.yucca.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=2&Itemid=13
* כשבועיים לאחר פרסום הפוסט נכנסתי שוב ליוקה- והפעם פגשתי מוכרת חביבה, מכנסיי או'להלה במחיר אטרקטיבי (1+1) וליווי של בן זוג מפנק. יצאתי משם עם שני זוגות מכנסיים, חיוך ומבט מפוכח על החנות. איך אני אוהבת שגם לנסיכות קרח יש את נקודת השבירה!
ורד says
בימים חמים אלה כשאני בוחרת איך לנצל את זמני בקפידה, חסכת לי זמן יקר. תודה על השירות המצוין.
ליאור says
טוב שאין לי התלבטויות בנידון
לא ביקרתי ולא אבקר
רון says
אני מצטרף להערה של ליאור. אבל לפחות נהניתי מהשיר הנבחר כאן. נוסטלגיה 🙂