האם איש על כך לא חשב?

הרי זהו חג החירות.

איך קרה שדווקא עכשיו?

פסח הגיע ללא כל רשות.

חג האביב, אך איה הפריחה?

עוד ענן בשמיים, מעט רטיבות.

לא חברים, זו איננה בדיחה.

פסח הגיע ללא התחשבות.

במקום להמתין עד שוך סערה,

החג התדפק על הדלת.

ללא סבלנות לייצר אווירה,

שלו תהפוך לתועלת.

הרי, אם נצא מזו הקופסא,

וננסה לחשוב קצת אחרת,

אולי נשנה את הגרסא,

ונחגוג את החג לתפארת.

דמיינו כי פסח יצוץ לו במאי,

עת השמש חתמה כבר על קבע.

ובעוד מתכנן חופשתו החזאי,

נוכל לצאת אל הטבע.

או אם דמיוני ממש ישתולל,

גם יוני נשמע לי לא רע.

נוכל בגולה להתבולל,

ולחזור שזופים חזרה.

חופשה בת שבועיים, ממש לא מעט.

זה הזמן לקום וללכת.

ואילו תגיע בלוויית תרמוסטט,

הרי היא ממש מבורכת.

אז קדימה, הריני קוראת ליוזמה,

להזיז את החג בחודשיים.

כי אז נהנה מליטוף החמה,

למרות המצות בקרביים.