יום אחד ופתאום כולם אוהבים? מצטערת, אבל אני לא קונה את זה. כי בשביל לאהוב באמת צריך יום יום, דקה דקה. צריך להרגיש את זה בכל צעד שאנחנו עושים, ואז, אולי תהיה לנו תקנה… על מה אני מדברת? על התור בסופר, למשל. על מתן זכות קדימה להולכי רגל. על לחייך לזר שמביט בך, מבלי לפחד […]
על קפה, קלישאות ואהבה גדולה
האהבה תצילנו? וידוי…
בשבועיים האחרונים יצא שכמעט לא משתי מביתי. זה התחיל בהתקפת הטילים על גוש דן (אני לא נותנת לעובדות לבלבל אותי. אמנם הטילים היו ספורים, והיירוטים מוצלחים, אבל אני הרגשתי תחת אש במשך שבוע), והמשיך בשבוע ועוד יומיים שבהם בתי חלתה, ואני סעדתי אותה בבית. אלו היו שבועיים קשים, עם שפע של זמן לחשוב, עם לילות […]
מחפשת אהבה בכנס הבלוגרים
ביום שני הייתי בכנס הבלוגרים שארגנה סלונה. אני נזהרת מהמילה "השתתפתי", כי שהיתי שם באופן פסיבי למדי. כלומר, מדי פעם התבקשתי להרים את ידיי, או לקום אפילו (מן תרגיל שכזה), מה שהוכיח את עצמו כמהלך מבורך לנוכח הקור האימתני באולם, אבל הקור הזה ניסה לרמוז לי משהו שרק עכשיו הבנתי. בכנס שאורגן ע"י נשות סלונה לא […]
אריוודרצ'י רומא
האיטלקים יודעים לחיות. הם אוהבים לחיות. הם חיים לשם האהבה. ברגע שהבנתי זאת, התאהבתי בהם, שוב. אם נתעלם לרגע מהמצב הכלכלי שלהם, פיתחתי קנאה בריאה באורח החיים שלהם. זו אינה הפעם הראשונה שלי שם, אך אני שמחה לגלות את נפלאותיה של איטליה כל פעם מחדש. אולי זו ההיסטוריה הגדושה? אולי המוזיקה? אולי השפה הרומנטית? […]