מודה, לקח לי די הרבה זמן להיכנס לחנות ללין החדשה, ולו רק כי שמרתי לקפה גרשווין, שעל חורבותיו נפתחה ללין, חסד נעורים. הגעגועים לכריך האבוקדו מנעו ממני להפנים את חסרונו של בית הקפה האהוב עלי בשנים האחרונות. אך היום זה סוף סוף קרה. קרם הרגליים שלי נגמר ולא הותיר לי ברירה. עקרונות לחוד וטיפוח כפות הרגליים לחוד. ואתם כבר יודעים מי גובר על מי. בשוטטות באתר האינטרנט גיליתי שיש ליין של מוצרים אורגניים, וזה הכריע את הכף לביקור מהיר, אם לא בהול.
אני נאלצת להודות, ביני ובין עצמי, שהחנות יפה. אפילו יפה מאוד. יש משהו בעיצובים הלבנים והנקיים האלו, ברצון לשדר טוהר. ברגע שאת נכנסת לשם, את מרגישה כאילו את טובלת באמבט מלא בועות קצף ריחניות, ללא כל דאגות, ללא לחץ זמן, כשברקע מתנגנים להם נוקטורנים של שופן, ואני לא מדברת על יצירות טיפות הגשם.
העיצוב והסדר בחנות הם תאווה לעיניי. צבעי הפסטל משרים רוגע. הריחות דווקא לא מוגזמים, אולי בגלל שהחנות גדולה יחסית לחנויות אחרות של הרשת. המוכרות חביבות במיוחד, וזה כבר מתחיל להטריד אותי, שלל הטוהר הזה…
יש בי משהו שמיד כמה לאיזה אי סדר, צבע חצוף, מקום שאינו מסודר כהלכה. בוחנת את החנות אך לא מוצאת כזה. יש בגדים לבנים וטהורים, תיקים בהירים, סלסלות לבנבנות ועמוסות ריחות, ושאר מוצרי טיפוח ופנאי המניחים כי הפינוק העילאי הוא הנירוואנה החדשה. האמת, בעולמנו המוטרף – הנחה שכזו אינה מופרכת כלל.
המוצרים לא רעים, וגם המחירים בדרך כלל סבירים, במיוחד לאור העובדה שיש כמעט תמיד מבצע זה או אחר. הבעיה העיקרית שלי עם ללין היא רשימת הרכיבים של המוצרים. לא תמיד אני מצליחה לקרוא אותה, ואני תוהה מה יש להם להסתיר. בעבר קניתי מוצרים של ללין בנדיבות, ואז גיליתי לחרדתי שלל פרבנים, כימיקלים וכד'. מאז אני מאוד זהירה בקניות שם, והם מתמקדות בקרם הרגליים המנצח שלהם – או יותר נכון גוש חמאת השיאה בשלל ניחוחות. כמו שכבר אמרנו – כפות רגליי מקבלות ממני את הקרם דה לה קרם. שאר הגוף מתנחם דווקא במוצרים של חברות אחרות – מוצרים שאני מצליחה לקרוא ולהסכים עם המרכיבים בהם.
כנראה שאת הטוהר שלי אני בכל זאת מעדיפה עם איזשהו חספוס… משהו כמו זה של ה Lightning seeds…
ללין – קהילת סלוניקי 9. טל' 03-7261829
מה דעתכם? אשמח לשמוע