נכנסתי למטילדה בחמישי בבוקר, לאחר כמה שנים שלא ביקרתי במקום.
הגעתי לאחר לילה לא שקט, שבו חלום טורדני קטע את שנתי העדינה.
הבוקר אביבי. מזג אוויר אידיאלי לשבת בגינה ולראות ירוק בשלושה כיוונים. איזה מיקום יש למטילדה. אפשר לומר שהוא מושלם. העין רואה רק דשא, עצים, עציצים. ניתן אפילו לנשום את האוויר פה, אף על פי שאנחנו בתל אביב. בינתיים גם אין סביבי מעשנים, אז אני מנצלת את המצב לכמה נשימות עמוקות.
ניסיתי לשוב ולהירדם לאחר החלום. לחזור אליו ולפתור אותו. כשלתי.
הקפה של מטילדה טעים, הוא כמעט מצליח לעשות את העבודה. טעמם של המאפים מזכיר לי את הילדות. הוא נהדר. שאר התפריט לא מדבר לכמעט טבעונית שכמותי.
הגשם החל מטפטף. אילולא חובבת הגבינות והסיגריות שהתיישבה בשולחן הסמוך אלי, הירוק בעיניים והאוויר הנקי היו מרוממים את נפשי העייפה.
כבר חשבתי שהשתחררתי. שאני חזקה מזה. שזה לא יטריד אותי יותר, והנה בא תת המודע שלי וצוחק לי בפרצוף באמצע הלילה. מכירים את ההרגשה, החולמים שביניכם?
אנשים מנהלים סביבי פגישות עסקים. אנשים אחרים מנהלים חיים דרך הלפ טופ. אנשים קוראים עיתון. לכל אחד סיפור משלו. גם למטילדה כנראה. לא שהוא ידוע לי, ממש כמו פשר החלום. אבל יש קסם מיוחד לדברים שלא ברורים לנו עד הסוף…
האם מטילדה יכולה לשפר את ההרגשה? את העייפות? לתת לי קצת אוויר לנשימה? אולי. אולי כדי להשתחרר מהחלום צריך לפנות לו מקום?
יש למטילדה פוטנציאל לעשות לי את זה. הייתי זקוקה לעוד כמה פרטים קטנים והיה שם מושלם – כמה מנות עם טוויסט טבעוני וחדשני, יין בוטיק ייחודי, גינה ללא עישון וליידי מיס קייר ברקע. ואז אולי החלום שלי היה פשוט מתמוסס לי לתוך החיים. אולי כדי לתת לו מקום עלי בכל זאת לשוב לפטלינה…
מטילדה – בני אפרים 209, טל': 03-6481583
[…] המאפים הקטנים של "מטילדה" […]